ביאור:בראשית מד ח
בראשית מד ח: "הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד ח.
וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב
[עריכה]הן אנחנו עשירים וחזקים. היה לנו לשלם בסיבוב הראשון, ושילמנו, וגם עכשו שילמנו. ואת הכסף שמצאנו בשקים השבנו, ואתה הסברת לנו שזה היה מטמון מאלוהים. למה שנגנוב?
האחים בכלל לא יודעים במה מדובר, באיזה כלי שתיה מדובר ואם הכלי עשוי מכסף או זהב. האחים אפילו לא יכולים לחשוב מה הוא גודל הכלי שהשליט מנחש בו. לא נראה שהאחים האמינו שהכלי הוא פלאי, והם לא התיחסו לכלי אלא לערך הכסף והזהב שבו.
האחים חשדו שהשליט יודע עליהם יותר מדי, וידע איך להושיב את האחים לפי הסדר. עכשו המשרת הסביר להם שלשליט יש כלי שמאפשר לו לנחש דברים, וכך השליט למד להכיר אותם וידע מה הם יעשו. נובע מכאן שלאחים יש סיבה לגנוב את הכלי הזה, כדי למנוע מהשליט לדעת עליהם פרטים נוספים.
אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ
[עריכה]למעשה המשרת ידע שהם לא לגמרי הגונים, הן הוא השאיר כסף בפי שק אחד, וסביר שהם גילו את זה בדרך, והאחים לא שבו מיד אלא ברחו לכנען. התנהגותם הראתה שהם פחדו מחקירה ועונש. ייתכן שהאחים חשדו שאח אחד לא שילם עבור תבואתו, וכך נשאר לו כספו בידו. אולם ברגע שכולם קיבלו את כספם האחים הבינו שהיתה שגיאה והם השיבו את הכסף.
וְאֵיךְ נִגְנֹב
[עריכה]קיימת אפשרות שהאחים הבינו שהכלי של השליט נמצא בידיהם, אבל הם טוענים שזאת לא גנבה. הן ייתכן שהשליט נתן לאחד האחים כלי במתנה או בטעות, הן כבר פעם אחת אלוהים נתן להם מטמון (ביאור:בראשית מג כג). אם אלוהים יכול לתת לאחים מטמון אלוהים יכול לתת להם העתק של הכלי פעם נוספת, וזה לא גנבה.
וְאֵיךְ
[עריכה]מתי היה זמן ואיך הינו יכולים לקחת לשליט את הכלי היקר שלו מהשולחן או לגנוב את זה מהמטבח או מחדרו. אפילו אם הינו רוצים לגנוב איך הינו עושים את זה?
אולם הם היו שיכורים, ולא ידעו מה האחרים עושים, ואפילו הם עצמם יכולים, בחוסר דעת, לשים כלי כסף בכיס.