ביאור:בראשית מד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מד ג: "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם."



הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם[עריכה]

אחיו של יוסף סעדו עם המשנה למלך מצרים (שהיה יוסף בעצמו, רק שהם לא ידעו את זה), ובבוקר הם קיבלו רשות ללכת אל ביתם בארץ כנען.

הבוקר אור[עריכה]

המילה "אור" בפסוק זה אינה שם עצם אלא פועל בבניין קל, ומשמעותו כמו "האיר". הבוקר אור = כאשר הבוקר האיר, כאשר התחיל להיות מואר בחוץ. ראו גם אור = לילה?! . חז"ל למדו מפסוק זה דרך ארץ, שרצוי לצאת לדרך כשיש אור, ולא כשעדיין חשוך (תלמוד בבלי, פסחים ב.) .

והאנשים שולחו[עריכה]

שֻלַּח = שוחרר לדרכו; משמעות נוספת של הפועל בלשון המקרא היא: גורש, סולק.

שני בחורים מישיבת וולוז'ין נמצאו מתבטלים מדברי תורה, ושוקדים על הירחון המשכילי "הבוקר אור". לאחר שסולקו מהישיבה קרא עליהם אחד התלמידים: " הבוקר אור – והאנשים שולחו... " (יהודה גרינשפן, 'חיוכה של תורה'; ראו גם דרויאנוב, 'ספר הבדיחה והחידוד' 2290) .

המה וחמוריהם[עריכה]

הפסוק מייחס חשיבות רבה לחמורים - החמורים הם חלק בלתי נפרד ממשק הבית של האדם; ראו החמור - ידידו הטוב ביותר של האדם.

השקים מולאו בתבואה במשך הביקור אצל השליט, ובבוקר, החמורים העמוסים הובאו לאחים, והאחים והחמורים נשלחו לדרכם. לא נראה שהיתה לבנימין הזדמנות להחביא את הגביע בשקו בלי שהאחים יבחינו בו. בנוסף, לא ברור מדוע האחים, שידעו שכספם הושב בפעם הקודמת, לא בדקו, כדי לא להיות חשופים להאשמת גנבה חדשה. ייתכן שהאחים עדיין סבלו מהשכרות של הערב הקודם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-44-03