קטגוריה:בראשית מד ג
נוסח המקרא
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.
הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃
הַ/בֹּ֖קֶר א֑וֹר וְ/הָ/אֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַ/חֲמֹרֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | צַפְרָא נְהַר וְגוּבְרַיָּא אִתְפְּטַרוּ אִנּוּן וּחְמָרֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | צַפְרָא נְהִיר וְגַבְרַיָא אִיתְפַּטָרוּ הִינוּן וַחֲמָרֵיהוֹן: |
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
והאנשים שלחו. אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. עובדא הוה בחד דרומא, דהות תמן חד פונדק, דהוה קאים ולביש זוגוי בליליא והוה אמר לו למאן דהוה תמן: פוקו דלוייתא אנא עביד לכון. והוו נפקין, וליסטיא קדמין להון ומקפחין להון ופלגון עמיה. חד זמן איתקבל תמן רבי מאיר, וקם ולביש זוגוי ואמר ליה: קום דלוייתא אנא עביד לך. אמר ליה: אית לי אח ואנא יתיב ומסכי ליה. אמר ליה: אן הוא? אמר ליה: בבית כנישתא. אמר ליה: ומה שמיה, ואנא אזיל וקרי ליה. אמר ליה: כי טוב. כל ההוא ליליא אזל ההוא פונדק וצווח על פייל דכנשתא, "כי טוב", "כי טוב", ולא היה בר נש עני ליה. לצפרא קם רבי מאיר ושרי חמריה למיזל. אמר ליה ההוא פונדקא: אן הוא אחוך דאמרת לי? אמר ליה: הא אתי, דכתיב: "וירא אלקים את האור כי טוב".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד ג.
הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם
אחיו של יוסף סעדו עם המשנה למלך מצרים (שהיה יוסף בעצמו, רק שהם לא ידעו את זה), ובבוקר הם קיבלו רשות ללכת אל ביתם בארץ כנען.
הבוקר אור
המילה "אור" בפסוק זה אינה שם עצם אלא פועל בבניין קל, ומשמעותו כמו "האיר". הבוקר אור = כאשר הבוקר האיר, כאשר התחיל להיות מואר בחוץ. ראו גם אור = לילה?! . חז"ל למדו מפסוק זה דרך ארץ, שרצוי לצאת לדרך כשיש אור, ולא כשעדיין חשוך (תלמוד בבלי, פסחים ב.) .
והאנשים שולחו
שֻלַּח = שוחרר לדרכו; משמעות נוספת של הפועל בלשון המקרא היא: גורש, סולק.
אנשיו של יוסף הביאו את החמורים העמוסים, ושלחו במהירות את האחים. יוסף חשש שאחיו יחפשו בשקים לפני שהם מקבלים את התבואה, כדי לוודא שהכסף לא הושב מחדש, ולכן הוא דחף, שלח, גרש אותם במהירות. ברגע שהם יצאו מרשותו, הם איבדו את היכולת לעשות חיפוש, למצוא את הגביע ולהשיב אותו בלי שהגנב יענש, כי ייתכן שהגנב הכניס את הגביע ברגע שהוא קיבל את החמור לרשותו. בכל אופן מציאת הגביע היתה מאפשרת להם לבחור מי יתנדב לקחת את האחריות לגנבה.
שני בחורים מישיבת וולוז'ין נמצאו מתבטלים מדברי תורה, ושוקדים על הירחון המשכילי "הבוקר אור". לאחר שסולקו מהישיבה קרא עליהם אחד התלמידים: " הבוקר אור – והאנשים שולחו... " (יהודה גרינשפן, 'חיוכה של תורה'; ראו גם דרויאנוב, 'ספר הבדיחה והחידוד' 2290) .
המה וחמוריהם
הפסוק מייחס חשיבות רבה לחמורים - החמורים הם חלק בלתי נפרד ממשק הבית של האדם; ראו החמור - ידידו הטוב ביותר של האדם.
השקים מולאו בתבואה במשך הביקור אצל השליט, ובבוקר, החמורים העמוסים הובאו לאחים, והאחים והחמורים נשלחו לדרכם. לא נראה שהיתה לבנימין הזדמנות להחביא את הגביע בשקו בלי שהאחים יבחינו בו. בנוסף, לא ברור מדוע האחים, שידעו שכספם הושב בפעם הקודמת, לא בדקו, כדי לא להיות חשופים להאשמת גנבה חדשה. ייתכן שהאחים עדיין סבלו מהשכרות של הערב הקודם.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מד ג"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.