ביאור:אור = לילה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מסכת פסחים נפתחת במשפט: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר...".

המילה הראשונה "אור" תמוהה, שהרי בדיקת חמץ הראשונה נעשית בלילה!

על כך שואלים בגמרא: "מאי אור?" ועונים: "רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי"

בהמשך באים מספר פסוקים שמהם נראה, לכאורה, שלמילה "אור" יש משמעות אחרת - "יום" (כלומר, תיאור זמן, day); את כל הפסוקים הללו מפרשים באופן שמתאים לפירוש המקובל למילה "אור" שהוא "נגהי" (נוגה, light), כדעת רב הונא:

  • (בראשית מד ג): "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם"- אין הכוונה שהבוקר נקרא "אור", אלא "הבוקר נגה וזרח עליהם" (והפסוק מלמדנו דרך ארץ, שרצוי לצאת לדרך אחרי הזריחה ולא בחושך).
  • (שמואל ב כג ד): "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת..."- אין הכוונה שהבוקר נקרא "אור", אלא "כמו הנוגה והזריחה שיש בבוקר..."
  • (בראשית א ה): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם..."- אין הכוונה שה' נתן לאור את השם "יום" או להיפך, אלא "ה' קרא לנוגה וציווה עליו לשמש ביום" ( פירושים נוספים )
  • (תהלים קמח ג): "הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר"- בפסוק זה דווקא אפשר לפרש, כדעת רב יהודה, ש"אור" הוא כינוי ללילה, אך אפשר גם לפרש שהכוונה "כוכבים שמפיצים נוגה".
  • (איוב כד יד): "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן, וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב"- למרות ההקבלה הניגודית בין "אור" לבין "לילה", אין הכוונה שהרשע רוצח דווקא ביום וגונב דווקא בלילה, אלא הכוונה שיש רשעים שרואים עליהם בבירור שהם רוצחים ("ברור כשמש", ברור כמו הנוגה), ויש רשעים שלא ברור שהם רוצחים (כמו שבלילה לא רואים בבירור), ולכן צריך להתייחס אליהם לכל היותר כאל גנבים (וצ"ע).
  • (איוב ג ט): "יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ, יְקַו ל אור וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר"- למרות ההקבלה בין "אור" לבין "שחר", אין הכוונה שהאור הוא כינוי לשחר, אלא מדובר בשתי קללות נפרדות שאיוב מקלל את מזלו הרע - שלא ימצא נוגה, ושלא יחיה עד הבוקר.
  • (תהלים קלט יא): "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי"- אין הכוונה שהלילה הפך ליום, אלא "חשבתי שאהיה מכוסה בחושך, אך בסוף המצב התהפך, ואפילו באמצע הלילה, זכיתי לראות נוגה".

לאחר מכן מביאים עוד כמה ציטוטים, הפעם מדברי התנאים, שבהם המילה "אור" מופיעה במשמעות "לילה" ("אורתא") - ציטוטים אלה מחזקים את דעת רב יהודה. בסוף מגיעים למסקנה, שלפי כל הדעות הביטוי "אור לארבעה עשר" משמעו "בליל ארבעה עשר", רק שבמקומו של רב הונא, קוראים ללילה "נגהי". והסיבה שהתנא השתמש במילה "אור" היא כדי לפתוח את המסכת בנימה חיובית.

בכל אופן, כפי שראינו, הגמרא טרחה הרבה כדי להוכיח שהמילה "אור" משמעה דווקא "נוגה" (כמו בימינו) ולא "יום"; כל זה כדי לשכנע אותנו שהמשנה "אור לארבעה עשר..." אינה מתכוונת ליום הארבעה עשר, אלא ללילה שלפניו. אבל אם אכן זוהי הכוונה, מה הטעם להוכיח שהמילה "אור" משמעה נוגה (כמו בימינו)? והרי גם בלילה אין אור?!

אולי אפשר לענות על השאלה לפי המאמר " יום ולילה ביציאת מצרים " - שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים, ה' האיר להם את הלילה. לפי זה, חלק בלתי נפרד מהזיכרון ההסטורי של חג הפסח הוא האור הזורח באמצע הלילה - מכאן שהמילים "אור לארבעה עשר..." בהחלט יכולות להתפרש על-פי שני הפירושים - גם "נגהי" (נוגה, כמו בימינו) וגם "לילי" בו זמנית.

תגובות[עריכה]

מאת:

מאת:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/ps02