קטגוריה:שמואל ב כג ד
וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ.
וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.
וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃
וּכְא֥וֹר וּ - ו' החיבור
כְ - מילת יחס
א֥וֹר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/k/216
מורפ': HC/R/Ncbsc בֹּ֖קֶר בֹּ֖קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1242
מורפ': HNcmsa יִזְרַח יִזְרַח - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2224
מורפ': HVqi3ms־שָׁ֑מֶשׁ שָׁ֑מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8121
מורפ': HNcbsa בֹּ֚קֶר בֹּ֚קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1242
מורפ': HNcmsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn עָב֔וֹת עָב֔וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5645
מורפ': HNcbpa מִנֹּ֥גַהּ מִ - מילת יחס
נֹּ֥גַהּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/5051
מורפ': HR/Ncfsa מִמָּטָ֖ר מִ - מילת יחס
מָּטָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/4306
מורפ': HR/Ncmsa דֶּ֥שֶׁא דֶּ֥שֶׁא - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1877
מורפ': HNcmsa מֵאָֽרֶץ מֵ - מילת יחס
אָֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/776
מורפ': HR/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּכְא֥וֹר מרכא (משרת, דרגא 5) בֹּ֖קֶר טפחא (מלך, דרגא 2)
יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בֹּ֚קֶר יתיב (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) עָב֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִנֹּ֥גַהּ מרכא (משרת, דרגא 5) מִמָּטָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
דֶּ֥שֶׁא מרכא (משרת, דרגא 5) מֵאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"בוקר לא עבות" - אור שאינו אפל
"מנוגה ממטר דשא מארץ" - מאיר בקרי יותר מנוגה הבא ממטר כחום צח עלי אור כשהמטר יורד על הארץ מלאה דשאים והשמש זורח עליו ומבהיק וכן פתרונו יותר מנוגה הבא ממטר של דשא מארץמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עבות" - עננים
"מנוגה" - ענין הארה וזריחה
"דשא" - חציר
מצודת דוד
"מנוגה ממטר" - כמו מנוגה השמש וממטר השמים אשר משניהם יחד באה הסיבה להצמיח דשא מן הארץ וכן הדבר במושלים כאלה כי אף אשר אור הבוקר היא סיבה ידועה לזריחת השמש אין זו סיבה לשיתמיד בזריחתו כי יבוא הענן ויכסנו כן צדיק המושל לא ימשול היראה כי אם בעוד ימשול הוא ולא בסור ממנו הממשלה אף לא אחרי מותו וכמו שנוגה השמש ומטר השמים המה יחד סיבה להצמיח דשא ולא זה בלא זה כן צדיק אחד מושל לא יוכל להמשיל היראה אם המושל חבירו עומד נגדו ומוחה בידו
"וכאור בוקר" - רצה לומר המושל כזה הוא סיבה להמשיל היראה כמו אור הבוקר המאיר בפאת המזרח אשר הוא סיבה ידוע לשיזרח אחריו השמש אבל כשאור הבקר לא יהיה מעונן בעבים כי כשיהיה מעונן אין אור הבוקר סיבה ידועה לזריחת השמש כי לא יהיה נראה כי הענן יכסנומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תאיר המלכות ארץ ותופיע בגבורתה. והנה המלכות בעוה"ז תקום כמו זריחת השמש, שבעלות השחר כהה אורו וכן תוסיף תאיר עד נכון היום, ובדוגמת זה עמדה גם מלכות דוד, שהתנוצצה מעט מעט בהדרגה, לא כן מלכות העתיד שפתאום יזרח השמש ויהיה אור גדול, ועז"א "וכאור בקר יזרח שמש" (אור אינו שם דבר רק פעל, והכ"ף אינו לדמיון רק הוא כ"ף הזמן), בעת שיאיר הבקר אז כבר יזרח שמש, שלא יעלה השמש על האופק בהדרגה רק פתאום מצהרים יקום חלד, ר"ל שתיכף בעמדו ימשול ממשל רב ומלכות עולם. ואמר עוד "בקר לא עבות", כי זריחת שמש המלכות בעוה"ז יצוייר שיקרה לו כמו אל השמש, שלפעמים יכסהו עבים ועננים ולא יראה אורו כלל, ולפעמים הגם שיתראה מבין הענן יהיה בצד א' מן הרקיע גשם ומטר, שזה נצרך כדי להצמיח דשא מארץ, ובזה יתפלש אור השמש דרך המטר, ולא יראה רק נגה לא אור בהיר (שגדר שם נוגה הוא דבר המקבל האור כמ"ש בפי' ישעיה), וכן מלכות עוה"ז לפעמים תכסהו עננה לגמרי כמו שהיה למלכות ב"ד בעת הגלות, ולפעמים הגם שיתראה יעמדו נגדו חשכת מים, הצריכה להצמיח מוצא דשא, ר"ל יעמדו עמה ושוה ומקביל לה גם מלכיות אחרות, כפי הצורך להנהגת עמים ולאומים בדרך הטבע וכפי המערכת ויכהה שמשם. אבל במלכות העתיד יהיה "בקר לא עבות", שלא יכסהו עבים, וכן "(לא) מנגה ממטר," , ר"ל "לא" היה הבקר ע"י נגה הבא ממטר שצריך להוציא "דשא מארץ", כי "לא" יעמדו מקביל לו עמים ומלכיהם להאפיל אורו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • ב:כג:ד בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב כג ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.