מצודות על שמואל ב כג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק כ"ג • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • לב • לז • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ג, ד':

וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"מנוגה ממטר" - כמו מנוגה השמש וממטר השמים אשר משניהם יחד באה הסיבה להצמיח דשא מן הארץ וכן הדבר במושלים כאלה כי אף אשר אור הבוקר היא סיבה ידועה לזריחת השמש אין זו סיבה לשיתמיד בזריחתו כי יבוא הענן ויכסנו כן צדיק המושל לא ימשול היראה כי אם בעוד ימשול הוא ולא בסור ממנו הממשלה אף לא אחרי מותו וכמו שנוגה השמש ומטר השמים המה יחד סיבה להצמיח דשא ולא זה בלא זה כן צדיק אחד מושל לא יוכל להמשיל היראה אם המושל חבירו עומד נגדו ומוחה בידו

"וכאור בוקר" - רצה לומר המושל כזה הוא סיבה להמשיל היראה כמו אור הבוקר המאיר בפאת המזרח אשר הוא סיבה ידוע לשיזרח אחריו השמש אבל כשאור הבקר לא יהיה מעונן בעבים כי כשיהיה מעונן אין אור הבוקר סיבה ידועה לזריחת השמש כי לא יהיה נראה כי הענן יכסנו 

מצודת ציון

"עבות" - עננים

"מנוגה" - ענין הארה וזריחה

"דשא" - חציר