ביאור:בראשית מד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מד ד: "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה."



קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים[עריכה]

הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר[עריכה]

יוסף היה בלחץ זמן, הוא חשש:

  • יגיעו לחניה, ויבדקו את השקים, הן פעם אחת הוא כבר התחכם איתם.
  • יזרקו את עומס התבואה כדי שיוכלו להתקדם מהר יותר, הן הוא העמיס אותם "כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת" (ביאור:בראשית מד א), או ימכרו את העודף, וכך הם יגלו את הגביע בפי השק.
  • ישנו מסלול ויעלמו לו במדבר.
  • יאכילו את החמורים מהשקים ויגלו את הגביע.
  • יקח להם זמן רב לחזור אליו.

במידה והאחים יגלו את הגביע, היתה אפשרות שהם יקברו ויחביאו את הגביע, וכך אי אפשר יהיה להוכיך את אשמתם, או שהאחים ישובו עם הגביע ויוסף לא יוכל לטעון שהם גנבו את הגביע בכוונה.

לכן יוסף מיהר לרדוף אחריהם מיד כשהם יצאו מהעיר, ולא הרחיקו.

וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם[עריכה]

יוסף הורה למשרתו מה להגיד לאחיו:

  • "לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה" - האשמה כללית המכריחה את האחים להתגונן. האחים ישאלו בתמהון "מה עשינו?" ואז המשרת ימשיך -
  • "הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ" - רמז ברור לאחים שהשליט הוא קוסם ומנחש, כמו זה שהם זרקו לבור. יוסף מלגלג על אחיו האם הם ינסו לנסות אותו פעם שניה בזריקה לבור.
  • "הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם" - חזרה לאיום הכללי כדי לגרום להם להגיב: לברוח או להתקיף או להכנע.

וזה הכל![עריכה]

יוסף השאיר למשרת להמשיך בתהליך בלי הנחיות נוספות, הן יוסף לא היה יכול לצפות את העתיד ואת תגובת אחיו. המשרת היה חופשי להפחיד אותם ולהשיב אותם ליוסף.