ביאור:בראשית מד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה[עריכה]

לא ברור כמה חיילים הביא המשרת, וכמובן יוסף יכול לשלוח חילים נוספים, אולם עשרת האחים לא היו קוטלי קנים. בקלות הם היו יכולים להתקיף את המשרת ואנשיו, ולברוח למדבר כשם שמשה ברח למדבר ופרעה ויתר על המרדף (שמות ב טו).

יוסף לא היה יכול להרשות לאחיו להרוג חילים מצרים, כי אז פרעה ישמע, האחים יעברו עבירה איומה, ואפילו יוסף יואשם ברשלנות וסיבוך פרעה בבעיותיו האישיות.

בכל אופן האחים מתחילים בדיבורים והתגנוננות ואומרים:

  • "חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה" - הם נותנים כבוד למשרת.
  • "הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן, וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב" (ביאור:בראשית מד ח). האחים לא יודעים במה מדובר.

המשרת חזר על דברי יוסף, אבל המשרת לא אמר ממה הגנבה היתה עשויה. האחים לא הבינו שמדובר בגביע או בכלי אחר שהשליט מנחש בו. האחים מנסים לטעון שהם היו ישרים, ולא גנבו מיוסף את הכסף שהושב להם מהקניה הראשונה. בנימין לא דיבר ולא הבין דבר.