מ"ג בראשית מד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִ֒יקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִנּוּן נְפַקוּ מִן קַרְתָּא לָא אַרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אֲמַר לְדִמְמוּנַּא עַל בֵּיתֵיהּ קוּם רְדוֹף בָּתַר גּוּבְרַיָּא וְתַדְבֵּיקִנּוּן וְתֵימַר לְהוֹן לְמָא שַׁלֵּימְתּוּן בִּשְׁתָּא חֲלָף טָבְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
הִינוּן נְפָקוּ מִן קַרְתָּא לָא אַרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לִמְנַשֶׁה דִי מְמַנָא אַפִּיטְרוֹפּוֹס עַל בֵּיתֵיהּ קוּם רְדַף בָּתַר גוּבְרַיָא וְתַדְבִּיקִינוּן וְתֵמַר לְהוֹם לְמָה שְׁלֵימְתּוּן בִּישְׁתָּא חוֹלַף טַבְתָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ד - ה) השאלות (ד - כד)

למה שם בפיו מאמר הארוך הזה, למה שלמתם רעה תחת טובה וגו' כי אין די במה שמצא הגנבה בידם, הם אמרו שאשר ימצא אתו ומת והם יהיו עבדים והאיש אמר גם עתה כדבריכם כן הוא, שהם יהיו נקים והגונב יהיה עבד וזה לא כדבריהם, ומ"ש יוסף כי נחש ינחש איש אשר כמוני וכי אם לא ינחש הורשה להם לגנוב, ומה השיבו הננו עבדים גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו וראוי לומר בהפך גם אשר נמצא הגביע בידו גם אנחנו:

"למה שלמתם". אמר להם איני חושד אתכם לגנבים בעבור הגביע עצמו שערכו מעט. וע"כ עשיתם זאת בעבור דבר אחר, וזה יהיה מג' אופנים א] שלפעמים יגנוב אדם דבר מחברו כדי להנקם מחברו העושה לו רעה ורוצה לצערו, עז"א "למה שלמתם רעה תחת טובה", הלא הטיב עמכם. ב] לפעמים יקח דבר שחבירו הפקירו ואינו נחשב אצלו, ועז"א "הלא זה אשר ישתה אדני בו". ג] לפעמים יגנוב אדם דבר שיש בו סגולה, וי"ל שגנבתם הגביע בעבור שראיתם שיוסף מנחש בו לדעת צפונות, וע"כ חשקתם בו, עז"א "הלא "רק "הוא נחש ינחש בו", אבל אחר לא יוכל לנחש בו, וא"כ לא נוכל לומר רק שאתם גנבים או משחיתים להרע ולהשחית, וא"כ "הרעתם אשר עשיתם":


 

<< · מ"ג בראשית · מד · ד · >>