קטגוריה:בראשית מד לב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
המהדורה המנוקדת: כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי עַבְדָּךְ מְעָרַב בְּעוּלֵימָא מִן אַבָּא לְמֵימַר אִם לָא אַיְתֵינֵיהּ לָךְ וְאֵיהֵי חָטֵי לְאַבָּא כָּל יוֹמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם עַבְדָךְ מְעָרַב בְּטַלְיָא מִן אַבָּא לְמֵימַר אִין לָא אַיְיתִינֵיהּ לְוָתָךְ וְנִתְחַיֵיב קֳדָם אַבָּא כָּל יוֹמַיָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
[כה] להיות מנודה בשני עולמות. עיין למעלה בפרשת מקץ (מג, ט, אות ז):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ונראה כי כיון שהזכיר לשון אליך היה ראוי לומר וחטאתי לך, ועוד כי כן אמר לו (בראשית מג) אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים, אבל אמר וחטאתי לאבי, כאלו אמר וחטאתי לאלהים, ויכלול יעקב אביו ואביו שבשמים, כי מפני שכבר הזכיר להם את האלהים אני ירא לכך יודיענו יהודה כי נקשר בזה בקשר חזק ואמיץ להיות גוזל אבותיו וחוטא לשניהם בשני עולמות, וזהו שאמר כל הימים כלומר בכל הימים.
ובמדרש כי עבדך ערב את הנער, זהו שאמר הכתוב (משלי ו) בני אם ערבת לריעך וגו', דרך הערב לשאול מן הלוה תרצה שאכנס ערב בשבילך, על זה אמר נוקשת באמרי פיך, ודרך הערב ג"כ שהוא מודה למלוה בכך ועל זה אמר (שם) נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך, רעיך השני מלא, כלומר שצריך להתרפס לפני שניהם לפני המלוה שימתין לו ולפני הלוה שיוציאנו מן הערבות. ועל מי נאמר מקרא זה על יהודה שהיה ערב ליעקב אביו, שאמר כי עבדך ערב את הנער. אמר לו יוסף כשם שאתה ערבת לבנימן למה לא ערבת לאחיך, שאני רואה בגביע שלי שאתה מכרת לאחיך בכסף וצערת את אביך עד שאמר טורף טורף. כששמע יהודה צעק בקול גדול, אמר כי איך אעלה אל אבי וגו'. אמר לו בוא ונתוכח שנינו, אמור מליך וסדר זיינך. אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שוקים במצרים, קפץ וחזר ואמר י"ב, אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהם שלשה, טולו כל אחד שוק אחד. אמרו לו יהודה אין מצרים כשכם, אם תחריב מצרים תחריב את כל העולם כלו. אמר לו בתחלה באת עלינו בעלילה ואמרת לנו מרגלים אתם, שניה לראות את ערות הארץ באתם, שלישית גביע גנבתם, אני נשבע בחיי אבי הזקן ואתה נשבע בחיי פרעה הרשע, אם אני מוציא חרבי מנרתקה אמלא כל מצרים הרוגים, א"ל יוסף אם תוציא חרבך אני כורכה על צוארך. א"ל יהודה אם אפתח פי אבלע אותך. אמר לו יוסף אם תפתח פיך אני סותמה באבן. אמר יהודה מה נאמר לאבי, אמר לו יוסף אמור לו הלך החבל אחר הדלי. אמר לו דין שקר אתה דן אותנו, אמר לו אין דין שקר אלא מכירת אחיכם. אמר יהודה נורא דשכם דלוק בלבי, אמר לו יוסף נורא דתמר כלתך אנא מטפי. אמר יהודה רתח אנא ולית מהימן לי. אמר יוסף רתחא דידך אנא מתבר. אמר יהודה עכשיו אני צובע שוקים שבמצרים בדם, אמר לו צובעים אתם כל ימיכם שכן צבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם טרוף טורף יוסף. הסכימה דעתם להחריב את מצרים כיון שראה יוסף כן אמר אתודע להם ולא יחריבו מצרים, מיד ויאמר יוסף לאחיו אני יוסף אחיכם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רעה ליהודה, "כי עבדך ערב את הנער", ולא תאמר שאחר שגנב נפטרתי מן הערבות כי פשע בעצמו, עז"א שהערבות לא היה נגד בנימין רק "מעם אבי", אל אבי היה הערבות, ולא תאמר שהיה הערבות עונש ממון או יסורי הגוף שבזה העבדות קשה יותר, כי היה הערבות על ענין נוגע לנפש, "וחטאתי לאבי כל הימים", ובזה טוב לי יותר העבדות:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד לב.
ראן: נאום ההגנה על בנימין
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר
בנימין, הנער הקטן שימות אם יעזוב את אביו, היה כבן 25 עם עשרה ילדים, אבל כנראה היה מוגבל.
יהודה היה ערב לבנימין. כל שגיאה שבנימין יעשה, או כל צרה שתקרה לבנימין, יהודה התחייב למנוע ולקחת אחריות לתוצאות. נראה שיהודה נכשל בתפקידו ועכשו הוא עושה מאמץ להציל את בנימין ולהקריב את עצמו.
הראנו שבנימין היה מוגבל בשכלו. איזה עבד בנימין יכול להיות כשנאמר עליו: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת" (ביאור:בראשית מד כב). רק אדם טפש או רע במיוחד יעדיף להחזיק בו כעבד ולא לקחת את אחד האחים. יוסף לא היה יכול להתעקש לקחת את בנימין ולסרב לקחת גבר חזק ובריא כעבדו.
וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים
יהודה רומז שהוא זה שחטא לאביו כל הימים בגלל שהוא היה זה שמנע מראובן להציל את יוסף בבור.
יהודה הרגיש שהוא חטא לאביו מאז מחירת יוסף ועד עכשו, כפי שהוא רמז לאביו בדבריו: "וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מג ט). לכן יהודה התחייב להחזיר את בנימין ולהביא אוכל למשפחה כדי שלא כולם ימותו ברעב, כדבריו: "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ח), וזאת כדי שהוא לא ימשיך לחטוא ליעקב 'כל הימים', עד מותו של יעקב. עכשו יהודה מתנדב להיות עבד במקום בנימין (ביאור:בראשית מד לג), וכך בנימין יחזור בשלום יחד עם האוכל לבני המשפחה.
ברגע זה יהודה מודה לפני יוסף שהוא זה שגרם למכירתו, והוא האשם בחטא לו ולאביו. יוסף שמע שיהודה הודה ליעקב ברמז על חטאו.
יוסף כבר ידע שראובן בקש להציל אותו מהבור, ככתוב: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (ביאור:בראשית מב כב). ועכשו יוסף הבין שיהודה היה זה שהציל אותו ממוות בבור, אבל יהודה הוא זה שמכר אותו לישמעאלים.
כך יוסף הבין שאביו לא שלח אותו לאחיו כדי שהם יענישו אותו, במוות או עבדות, על התנהגותו, שהאחים חשבו לפגוע בו, ויהודה הציל אותו וגרם שהוא ישלח למצרים לפי תוכניתו של אלוהים.
החקירה 'מי עשה זאת' נגמרה, והגיע הזמן להתגלות.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מד לב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.