קטגוריה:דברים לג ז
נוסח המקרא
וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה
וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.
וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃
וְ/זֹ֣את לִֽ/יהוּדָה֮ וַ/יֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְ/אֶל־עַמּ֖/וֹ תְּבִיאֶ֑/נּוּ יָדָי/ו֙ רָ֣ב ל֔/וֹ וְ/עֵ֥זֶר מִ/צָּרָ֖י/ו תִּהְיֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדָא לִיהוּדָה וַאֲמַר קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִּיהוּדָה בְּמִפְּקֵיהּ לִקְרָבָא וּלְעַמֵּיהּ תָּתִיבִנֵּיהּ בִּשְׁלָם יְדוֹהִי יַעְבְּדָן לֵיהּ פּוּרְעָנוּתָא מִשָּׂנְאוֹהִי וְסָעֵיד מִבְּעֵיל דְּבָבָא הֱוִי לֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדָא בִּירְכָתָא לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְזַוֵג בְּחוּלְקֵיהּ וּבְבִירְכָתֵיהּ לְשִׁמְעוֹן אָחוֹי וְכֵן אָמַר קַבֵּל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִיהוּדָה בְּמִפְקֵיהּ לְסִדְרֵי קְרָבָא וּלְוַות עַמֵיהּ תַּעֲלִינֵיהּ מִסִדְרֵי קְרָבָא בִּשְׁלָם יְדוֹי יִתְפַּרְעַן לֵיהּ מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וּסְעִיד וּסְמִיךְ מִסַנְאוֹי תֶּהֱוֵי לֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְדָא בִּרְכָתָא דִבְרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וַאֲמַר שְׁמַע מֵימְרָא דַיְיָ בְּקַל צְלוֹתֵיהּ דִיהוּדָה וּלְוַת עַמֵיהּ תָּעֵיל יָתֵיהּ מִן סִידְרֵי קְרָבָא יְדוֹי יִתְפַּרְעוּן מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וּסְעָד וְסֶמֶךְ מִן שַנְאוֹי תֶּהֱוֵי לֵיהּ: |
רש"י
"שמע ה' קול יהודה" - תפלת דוד ושלמה ואסא מפני הכושים ויהושפט מפני העמונים וחזקיה מפני סנחריב
"ואל עמו תביאנו" - לשלום מפני המלחמה (ס"א מן המלחמה)
"ידיו רב לו" - יריבו ריבו וינקמו נקמתו
"ועזר מצריו תהיה" - על יהושפט התפלל על מלחמת רמות גלעד ויזעק יהושפט וה' עזרו ד"א שמע ה' קול יהודה כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה ואף כשחלקו א"י נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה שנאמר מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון (ומפני מה לא ייחד לו ברכה בפ"ע שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים כ"כ באגדת תהילים)
[ז] כאן רמז לשמעון כו'. פירש הרמב"ן, כי "ידיו רב לו" יכבוש מצריו נחלה גדולה יותר מן הראוי לו, ורמז בזה שינחיל מנחלתו לשמעון אחיו, וכתיב (יהושע י"ט, ט') "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון". ולי היה נראה לפרש כמשמעו, שהיה יהודה מתברך בלשון "שמע", ולא בלשון 'האזין', לומר כי שמעון שנקרא גם כן על שם "כי שמע ה' כי שנואה אנכי" (בראשית כ"ט, ל"ג), נחלתו בתוך נחלת בני יהודה. ולפיכך רמז לשמעון בברכה זאת גם כן, דהוא "שמע ה' קול יהודה", ונמצאים שרמז כאן ברכת שמעון בתוך נחלתו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – תְּפִלַּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָסָא מִפְּנֵי הַכּוּשִׁים, וִיהוֹשָׁפָט מִפְּנֵי הָעַמּוֹנִים, וְחִזְקִיָּה מִפְּנֵי סַנְחֵרִיב (ספרי שם).
וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ – לְשָׁלוֹם מִן הַמִּלְחָמָה.
יָדָיו רָב לוֹ – יָרִיבוּ רִיבוֹ וְיִנְקְמוּ נִקְמָתוֹ.
וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה – עַל יְהוֹשָׁפָט הִתְפַּלֵּל, עַל מִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד, "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ" (דה"ב יח,לא). דָּבָר אַחֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – כָּאן רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה; וְאַף כְּשֶׁחָלְקוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָטַל שִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן" (יהושע יט,ט; ספרי שם) [וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִחֵד לוֹ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ? שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּשִּׁטִּים. כֵּן כָּתוּב בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים].
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"ויאמר שמע ה' קול יהודה" ומלבד מה שאמר וזאת ליהודה אמר ג"כ שמע ה' קול יהודה כשיתפלל במלחמה או זולתה:
" ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" אתה היה ידיו נלחם בעדו ותהיה ג"כ רב לו ונוקם נקמתו וג"כ עזר מצריו כשילחמו עליו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
(ז) "וזאת ליהודה". ר"ל הברכה של ראובן, הוא ג"כ ליהודה, ואחר ראובן ברך יהודה מפני שממנו מלכות בית דוד וירושלים היתה בחלקו וברכתו הוא מעין ברכת ראובן והיה גם לו הזכות שהציל את יוסף, גם ברך אותו ברכת ראובן מפני שהוא היה ג"כ מהיר כמעשה דתמר וגם הוא המלך ולחם כל מלחמת ישראל, והיה תמיד בסכנה, לכן ברכו ברכה שברך ראובן בברכת החיים שגם הוא היה לו זכות שהציל את יוסף, כמ"ש (שם) ויאמר יהודה מה בצע וגו' וישמעו אחיו, וגם היה בעל תשובה שהודה ברבים, ויאמר צדקה ממני:
ויאמר הוסיף לו עוד ברכה בדרך תפלה, שיעקב אמר עליו גור אריה יהודה על תחלת ימי עליתו שיורה על המלחמות שעשה דוד בעוד שהיה שאול חי:
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. על מלכות דוד ושלמה: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק וגו' יהיה אחר החרבן ועל זרובבל וכל הנשיאים, וראשי הגולה שבבבל עד כי יבוא שילה, הוא המלך המשיח, ולא הזכיר יעקב מהמלכים שהיו מרחבעם עד חרבן הבית, שהיו לפעמים נרדפים, ובא משה וקבע להם ברכה: ויאמר שמע ה' קול יהודה. מלכי בית דוד היה בהם הענין להתפלל אל ה' דוד ושלמה, יהושפט חזקיה ומנשה, ובקש שיקבל ה' תפלתם מפני שהיה לו זכות ששמעו אליו האחרים בענין יוסף כמ"ש וישמעו אחיו, וגם שהשמיע קולו בהודאתו במעשה תמר: ואל עמו תביאנו. אף המלכים שלא ינצחו במלחמותיהם כל כך, אבל ישובו לביתם, ולא יהרגו במלחמה: ידיו רב לו. שאף אם לא תהיה ממשלתם על כל ישראל, אבל תהי ממלכתם חזקה: ועזר מצריו תהיה. ולפחות תהיה לו עזר מעט:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
שמע ה' קול יהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של יהודה. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של יהודה שרוי בצער ומתפלל לפניך - אתה מעלה אותנו מתוכה:
ואל עמו תביאנו - שנקבר עם אבות בארץ. ר' יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והרי כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים! ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בקבורה. ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר בראשית נ בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען: אני נקבר בה, ואין אחר נקבר בה. ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בארץ:
ידיו רב לו - בשעה שהרג את עשו: ועזר מצריו תהיה - בעומדו לפני יוסף.
ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של שמעון. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של שמעון שרוי בצער - אתה מעלה אותו מתוכה:
ואל עמו תביאנו - שקרבו עמו לברכה, שנ' שופטים א ויאמר יהודה לשמעון: אחי עלה אתי בגורלי, ויפלו חבלים מנחלת בני יהודה לנחלת בני שמעון:
ידיו רב לו - בשעה שאמר בראשית לד ויקחו ב' בני יעקב שמעון ולוי: ועזר מצריו תהיה - כענין שנאמר בראשית לה ויסעו ויהי חתת אלהים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב.
ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על דוד. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן שמלכי בית דוד שרוים בצער ומתפללים לפניך - אתה מעלה אותם מתוכה:
ואל עמו תביאנו - זה יאשיה, שנ' מלכים ב כב הנני אוסיפך אל אבותיך: ידיו רב לו - זה מנשה, שנאמר מלכים ב כא וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה, לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה'. לסוף מה נא' בו? דברי הימים ב לג ויתפלל אליו ויעתר לו: ועזר מצריו תהיה - זה יהושפט, שנ' מלכים ב יח ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ידיו רב לו. ס"ת בגימ' דוד:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לג ז"
קטגוריה זו מכילה את 27 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 27 דפים.