לדלג לתוכן

מ"ג בראשית מז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · מז · ב · >>

כתיב:
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.

מנוקד:
וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה.

עם טעמים:
וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמִקְצָת אֲחוֹהִי דְּבַר חַמְשָׁא גּוּבְרִין וַאֲקֵימִנּוּן קֳדָם פַּרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִקְצַת אָחוֹי דַבֵּר חֲמְשָׁא גוּבְרִין זְבֻלוּן דָן וְנַפְתָּלִי גָד וְאָשֵׁר וַאֲקֵימִינוּן קֳדָם פַּרְעה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומקצה אחיו" - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גד ולנפתלי אמר נפתלי ולדן אמר דן וכן לזבולן וכן לאשר זהו לשון ב"ר שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּמִקְצֵה אֶחָיו – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן. אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל: "וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" (דברים לג,ז), "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד" (דברים לג,כ), "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי" (דברים לג,כג), "וּלְדָן אָמַר דָּן" (דברים לג,כב), וְכֵן לִזְבוּלוּן (דברים לג,יח) וְכֵן לְאָשֵׁר (דברים לג,כד). זֶהוּ לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (צה,ד), שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּתַּלמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ מָצִינוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה. וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חֲלָשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא (צ"ב ע"א). וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומקצה אחיו לקח" כדי שיבין פרעה מדבריהם ומענינם שהם בעלי מלאכת מרעה הצאן בלבד:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים. מלמד שלא היו גיבורים שבשבטים. מי היו? ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. עשה הדבר בחכמה, אמר: אם אני מעמיד הגיבורים שבהם לפני פרעה, מיד יעשה אותם אנשי מלחמתו. ומנַיִן שלא היו גיבורים? אתה מוצא מברכת משה רבינו, כל מי שנכפל שמו היה גיבור, שנאמר: "וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה". "ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון". "ולאשר אמר ברוך מבנים אשר". "ולדן אמר דן גור אריה". "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך". "ולגד אמר ברוך מרחיב גד". ואית דאמרי איפכא, לפי שנאמר: ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם, אותם שנכפלו שמותן לקח.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מאי דכתיב: ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים, מאן נינהו? אמר ליה: אלו הנכפלים בשמות. והא איכא נמי יהודה דאיכפל? אמר ליה: יהודה למלתיה הוא דאיכפל, דאמר ר' יונתן: מאי דכתיב, "יחי ראובן ואל ימות" וגו' "וזאת ליהודה" וכו':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומקצה אחיו לקח. בגימטריא זה החלשים:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומקצה אחיו מן הפחותים שבהם וכו' פי' דדריש מקצת לשון מקצה דהיינו מן הפחותים וכו' ויהודה שהוכפל שמו לא משום חלשות אלא טעם יש בדבר פי' הטעם הוא מפני הנדוי שהיו עצמותיו מגולגלין בארון עד שהתפלל עליו משה ואמר שמע ה' קול יהודה לכך הוצרך לכפול את שמו וכן כתב רש"י בסדר וזאת הברכה:


<< · מ"ג בראשית · מז · ב · >>