ביאור:'יהודה וערבותו' - אהובה קליין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



יהודה וערבותו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יהודה חש בנפשו

שעת כושר בידו

להוכיח דבר ערבותו

הנושא על כתפו.

עיניו זולגות דמעה

תוכנה כוח השפעה

לעורר לב בשרים

ותחנונים ליושב במרומים.

אש בוערת בעצמותיו

נשמתו זועקת כאביו

פורטת על תווי מצפון

חוכמה ורגש בהם טמון.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויגש.[חומש בראשית]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_220