קטגוריה:בראשית ו יד
עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עֲשֵׂ֤ה לְ/ךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַ/תֵּבָ֑ה וְ/כָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛/הּ מִ/בַּ֥יִת וּ/מִ/ח֖וּץ בַּ/כֹּֽפֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | עֲבֵיד לָךְ תֵּיבְתָא דְּאָעִין דְּקַדְרוֹס מְדוֹרִין תַּעֲבֵיד יָת תֵּיבְתָא וְתִחְפֵי יָתַהּ מִגָּיו וּמִבַּרָא בְּכוּפְרָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | עִיבַד לָךְ תֵיבוֹתָא דְקִיסִין קַדְרוּנִין מְאָה וְחַמְשִׁין קוֹלִין תַּעֲבֵיד לְתֵיבוּתָא בִּשְמָאלָהּ וּתְלָתִין וְשִׁית בְּפוּתְיָהּ וַעֲשָרָה בָּתִּין בִּמְצִיעָא לְאַצְנְעָא בְּהוֹן מְזוֹנָא וַחֲמֵשׁ אַפוּטְנִיוּתָא בִּימִינָא וַחֲמֵשׁ בִּשְמָאלָהּ וְתֵשׁוּעַ יָתָהּ מִן גֵיו וּמִבָּרָא בְּחֵימְרָא: |
ירושלמי (קטעים): | תֵּיבוּתָא דְאָעִין דְקַדְרִינוּן: |
רש"י (כל הפרק)
"עשה לך תבת" - הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה זאת לך והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו
"עצי גפר" - כך שמו ולמה ממין זה על שם גפרית שנגזר עליהם להמחות בו
"קנים" - מדורים מדורים לכל בהמה וחיה
"בכפר" - זפת בל' ארמי ומצינו בגמ' כופרא בתיבתו של משה ע"י שהיו המים תשים דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת אבל כאן מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץמפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
גור אריה (כל הפרק)
משכיל לדוד (כל הפרק)
עשה לך וכו' הרבה ריוח וכו' - פירוש דק"ל שנראה שזה מסורס דבתחלה הול"ל מה יהיה פורענותם דהיינו "ואני הנני מביא וכו'" ואח"כ היה נמשך יפה לומר "עשה לך", כלומר לכן מפני מי המבול עשה לך תיבה שתנצל מן המבול אלא מוכח דה"פ "עשה לך תיבת וגו'" כדי שע"י עשייתה אולי ישובו וינחם ה' מן הרעה ואם לאו אזי "ואני הנני מביא את המבול וכו"".
והקשה הרב נחלת יעקב דאדרבה בנין התיבה תגרום שלא ישובו שישיבו לו אילו היה אמת, הרבה ריוח והצלה לפניו בלא תיבה אלא ודאי שאתה בודה מלבך ע"ש ונראה שלזה הו"ל להשיבם תשובה נצחת עם האמת בעצמו דמשו"ה צוהו הקב"ה לעשות התיבה אעפ"י שלא היתה צריכה לו כדי שיראו ויפחדו וישובו ואה"נ שעדיין היה מקום למתעקשים להשיב סוף סוף מה עליו לעשות עוד ועכ"פ יותר היה מקום להפחידם במעשה התיבה עם הדיבור והתוכחה טפי מהתוכחה לבדה דודאי היו אומרים שהוא בודה מלבו אותן הדברים:
נחלת יעקב (כל הפרק)
עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו - וקשה דאדרבה דבנין תיבה תגרום שלא ישובו, כי הם ישיבו לו אילו היה אמת שלכך אתה בונה תיבה שהש"י רוצה להצילך מן המבול והלא ריוח והצלה לפניו להצילך מן המבול ואפילו בלא תיבה, אלא ודאי שאתה בודה מלבך שיהיה מבול.
וי"ל שכבר היתה קבלה בידם שיהא מבול וכמו שפי' אצל נשי למך אלא שהיו אומרים עד זמן רב ולא עתה ומחמת בנין התיבה ובעצי גפרית יודו שעתה יבא ואולי ישובו.אין
אבן עזרא (כל הפרק)
גופר — שם עץ, קל הוא על פני מים, ואין ריע לו במקרא:
קנים — להיות כל חיה ועוף ובהמה איש ואשתו, שהם זכר ונקבה לבדו:
ושם תיבה ולא ספינה, כי איננה על צורת אניה, ואין לה משוטים:
וכפרת אותה — יש אומרים שהיא מגזרת 'כפורת'. והטעם, מכסה משיחה. ויש אומרים שהכופר כדמות זפת. ויש אומרים שיש טיט בארץ מהעפר, והוא מדביק ועומד כזפת. ויש אומרים שהוא הנקרא בלשון ישמעאל, בתמורת הכ"ף בקו"ף. והנכון שמלת וכפרת מגזרת בכופר:
מבית — כמו לפנים:מלבי"ם (כל הפרק)
(יד) "עשה לך תבת עצי גפר". לפי הרמז היה בתיבה זו דוגמא אל העולם החדש שיקום אחר המבול, והוא העולם שישוט בה עתה על פני המים המשחיתים את העולם הישן, שהחומר וחלק העפרורי גבר בו על הרוחני וחלק האוירי, אבל העולם החדש יבנה מעצי גופר הקל על פני מים מפני שחלק האוירי שבו מרובה מחלק העפרורי הכבד, וזה רומז שבעולם החדש יתמעט כח העפר והחומר והרוחני יגבר בו יותר. כמו שיתבאר באות הקשת שהי' להוראה זו. וצוה שיעשה אותה קנים. ר"ל שהאנשים יפוצו אחר המבול לאקלימים ומדינות שונות, עד שאם תשחית משפחה או מדינה אחת את דרכה לא ילמדו אחרים ממנה כמו שהיה קודם המבול שדרו כולם במדינה אחת וצוה לכפור אותה (היינו לצפות עליה צפוי של טיח כי כופר הוא מענין כסוי, וקרא כן המין שיצפו בה הספינה בל יכנסו בה המים) מבית ומחוץ בכפר. והוא זפת או מין אחר המעכב את המים מלכנס. והוא משל אל שמירת ההשגחה שיציץ מלמעלה מבין החרכים על יחידי סגולה שעמדו מבני נח כמו שם ועבר ואברהם ובניו שעל ידם חפפה ההשגחה על העולם החדש להגן עליה מבית ומחוץ, בשהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
עשה לך תיבת עצי גפר. בד' מקומות נאמר בלשון הזה, בג' נתפרש, באחד לא נתפרש. עשה לך תיבת עצי גפר, אעי דקרדוס. "עשה לך חרבות צורים", גלבין דטינרין. "עשה לך שתי חצוצרות כסף", נתפרש. "עשה לך שרף" לא נתפרש. "ישמע חכם ויוסף לקח" זה משה, אמר: אם אני עושה אותו של זהב, אין הלשון הזה נופל על הלשון הזה, וכן של כסף; אלא הריני עושה אותו של נחושת, למה? שהלשון הזה נופל על הלשון הזה: "ויעש משה נחש נחשת". מכאן שנתנה תורה בלשון הקודש, וכשם שנתנה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש. שמעת מימיך אומר גיני גיניא, אנתרופי אנתרופתא, גבר גברתא? אלא איש ואשה; מכאן שנברא בלשון הקדש.
קנים תעשה את התיבה. מה הקן הזה מטהר את המצורע, אף תיבתך מטהרתך:
וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר. ולהלן את אמר: "ותחמרה בחמר ובזפת"? אלא להלן, על ידי שהיו המים תשין, "ותחמרה בחמר ובזפת": "בחמר" – מפני הריח, "ובזפת" – מפני המים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו יד.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר
תבה
ויקימילון: במקרא - סירה, ספינה; במשנה - ארגז, קופסה גדולה המשמשת לאחסון.
- אולם מה היתה צורת הסירה?
התיבה של משה לבטח נראתה כמו עריסה לתינוק. כתוב: "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב ג), מהכתוב נראה שיוכבד לקחה ערסל לתינוק, שלא מיועד לשיט, ציפתה אותו בזפת, והניחה בסוף שצמח על שפת היאור, כך שהתבה למעשה לא שטה חופשי ואולי לא נגעה במים. עריסה לתינוק היא שטוחה מלמטה אבל אולי יש לה חרטום עגול.
מידות הסירה של נח הם: "וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (בראשית ו טו). אולם מכאן אנו לא לומדים:
- האם הסירה היתה שטוחה כמו דוברה, או שהיה לה שדרית ליצב את תנועתה במים?
- האם היה לה חרטום לנוע במים?
מה יש לסירה
לתיבה היה "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ" (בראשית ו טז), כלומר:
- התיבה מכוסה למעלה לגמרי למעט חלון קטן אחד.
- לסירה יש דלת אחת, הממוקמת ב2/3 של גובה התיבה.
מה אין לסירה?
- אין שדרית
- אין הגה
- אין משוטים
- אין מפרש
- אין עוגן
בקיצור, הכלי הזה לא יכול לשוט בנחל או נהר כי הוא יסתובב ויפגע בגדות הנחל. הכלי הזה לא יכול לזרום עם מים כי הוא ישבר ויתגלגל על אדמה וסלעים. הכלי הזה מתאים לעמוד במקום, לצוף ולהתרומם עם המים הגואים "וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה, וַתָּרָם, מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז יז), לרדת עם המים היורדים ולנוח ישר על אדמה שטוחה שהיתה בראש הר אררט, ככתוב "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל, הָרֵי אֲרָרָט" (בראשית ח ד).
אין ספק שלכלי לא היה שדרית והוא לא ירד על הר מלא צוקים וסלעים, כי אז, כאשר המים ירדו, הכלי היה נופל על צידו ונשבר. הכלי היה פשוט ארגז מרובע גדול.
עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה
המילה "קנים" נוקדה כאילו שמדובר ב'קן' לציפור. כלומר התיבה נבנתה מתאים תאים, ולכל קן נכנסו זוג או מספר חיות. המילה "חדר" כבר היתה קיימת בתקופת ספר בראשית, ככתוב: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה" (ביאור:בראשית מג ל), וגם המילה "תא" היתה קיימת בתקופת המלכים (מלכים א יד כח). לרוב קן הוא עגול וקעור להחזיק את הביצה, ואין זה מתאים כתאור למקום איחסון של חיות בעמידה. הניקוד למילה "קנים" נוסף במאה השמינית לספירה והפרוש של המנקד אינו מחיב, ובטח לא התרגום לשפות זרות.
תרגום השבעים ואונקולוס הסבירו שמדובר בעץ ארז גדול, שהוקצע ללוחות ונוח בנה תאים תאים. לפי זה נוח בנה אוניה ענקית בגודל של נושאת מטוסים אמריקאית קטנה. אפילו היוונים, הרומאים והספרדים מאות שנים אחר כך לא בנו אי פעם אוניה כזאת גדולה מעצים.
אין ספק שלבנות מעצים היה יקר מאוד ולא הגיוני, כי נוח היה צריך לקנות את העצים, לשכור אנשים מיומנים בכריתת עצי ענק, להוביל אותם מההרים למקום התיבה, לחתוך לאורכם כדי ליצור לוחות, ולמסמר את הלוחות לשלד. שלמה קנה עצי ארז מלבנון (מלכים א ה כ), שילם סכום עתק לחירם, מלך לבנון, העסיק 70 אלף סבלים (מלכים א ה כה-ל), וכל זה לבנות בית שהיה 1/12.5 מגודל התיבה (30/20/60 אמה) (מלכים א ו ב).
חז"ל הסבירו שהמן השתמש באחד מהעצים האלה לבנות את עץ התליה של 50 אמה, אבל לא נראה שהקנים הללו היו עצים של 50 אמה, אפילו אם הם היו קנים של במבוק חיזרן, המתאים במיוחד לבנית תיבה גדולה כזו.
סביר שמדובר "בעצי גפר קנים", כמו שיוכבד בנתה לתינוק שלה: "תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת" (שמות ב ג), ועצי גפר קנים הם צמחי ביצה כמו גומא.
התיבה היתה בנויה מקנים קשורים יחד, כמו שמופיע בתמונות של סירות גומא באפריקה ובמצרים (Reed Boat). הסירות הללו היו גדולות מאוד, פתוחות מלמעלה ושטוחות מלמטה, ונשאו את המלך ואנשיו בבטחון. אולם כאן המבנה הוא יותר של תיבה מרובעת ולא כשל סירה פתוחה עם מפרש והגה.
נוח לא קנה עצים, אלא חתך בביצה הקרובה את קני הגופר, הוא קשר אותם ביחד לחבילות ארוכות ועבות ללא הגבלה. הוא לא שילם כי הקנה לא שייך לאדם. הוא לא שכר פועלים כי אין צורך במהימנות לחתוך או לסחוב את הקנים או לקשור אותם ביחד. התיבה היתה גמישה ונעה לאורכה עם הגלים, אחרת היתה סכנה שהתיבה תשען על שני גלים ותשבר באמצע.
וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר
הקנים כוסו בכפר או זפת מבפנים ומבחוץ כדי לשמור שהמים לא יחדרו לתיבה ויטביעו אותה. ההוראה לא היתה למלא את כל הדופן בזפת, אלא רק שתי שכבות אחת מבפנים ואחת מבחוץ. אולי זה היה מספיק, אולי לא היה מספיק זפת בהשג יד.
כאשר הזפת כיסתה את העצים מבחוץ ומבפנים, נוצר חלל מלא אוויר, וזה עזר לתיבה לצוף.
בנוסף, נוח ציפה את הקירות כדי שהגלים לא ישטפו מים לתוך התיבה, וציפה את התיקרה והגג כדי שהגשם לא יציף את התיבה. אם חלון אחד למעלה, ודלת אחת בצד, קשה היה להתחיל לשאוב מים בדליים אם התיבה תספוג מים.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה
הפועל 'עשה' מופיע פעמים במשפט, והנושא 'תבה' מופיע פעמים. ניתן להבין שיש כאן שני משפטים וצריך להוסיף פסיק או נקודה. הניקוד והפיסוק נוספו במאה השמינית לספירה ואינם מחייבים.
- אפשרות אחת: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה."
וכך המילה "קִנִּים" (כמו קן של ציפור) מסבירה איך לעשות את התיבה - לעשות חדרים חדרים, מדורים מדורים. וחז"ל הסבירו שעץ גופר הוא כמו עץ ארז, כמו ששלמה קנה מחירם לבנית בית אלוהים.
- אפשרות שניה: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. [עֲצֵי גֹפֶר] קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה."
המילה "קִנִּים" מסבירה את "עֲצֵי גֹפֶר" שבמשפט הקודם, כלומר לעשות את התיבה מקנים של עץ גופר, שהיו כמו סוף או גומא, כשם שיכובד עשתה תיבה למשה.
- אפשרות נוספת: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַה. עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה."
האות הסופית 'ת' במילה "תֵּבַת" שונתה מ'ה' במקור (שגיאה בהעתקה). וכך אלוהים מכריז שנוח יעשה תבה, ואחר כך מסביר ממה לעשות את התיבה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ו יד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.