קטגוריה:בראשית ז יז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
המהדורה המנוקדת: וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה טוֹפָנָא אַרְבְּעִין יוֹמִין עַל אַרְעָא וּסְגִיאוּ מַיָּא וּנְטַלוּ יָת תֵּיבְתָא וְאִתָּרַמַת מֵעַל אַרְעָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה טוֹפָנָא אַרְבְּעִין יוֹמִין [נ"א: יְמָמִין] עַל אַרְעָא וּסְגִיאוּ מַיָּא וּנְטָלוּ יַת תֵּיבוֹתָא וְאִתָּרָמַת מֵעַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה טוּבְעָנָא אַרְבְּעִין יְמָמִין עַל אַרְעָא וּסְגִיאוּ מַיָא וּנְטָלוּ יַת תֵּיבוּתָא וְאִיתְרָמַת מֵעַל אַרְעָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יז – כד) מ"ש שנית ויהי המבול ארבעים יום שכבר אמרו בפסוק י"ב. למה נכפל זכרון רבוי המים ג"פ. והכפל וישאו את התבה ותלך התבה. למה כפל ויגוע כל בשר וימח את כל היקום. ובראשון חושב עוף בהמה חיה שרץ אדם ובשני סדרם בהפך. מ"ש ויגברו המים חמשים ומאת יום ולמעלה משמע שלא היה הגשם רק ארבעים יום:
(יז) ויהי המבול. עד עתה ספר מה שהיה ביום שהתחיל המבול עד שנסגר נח בתיבה, עתה מתחיל לספר מה שהיה בימי הזעם שנמשכו ארבעים יום, המבול שהיא שטיפת הגשם מלמעלה ועלית התהום מתחת נמשך ארבעים יום כי אחר ארבעים יום פסק המבול כמו שיתבאר בראש פרשה ח', וספר מה שנעשה במ' יום אלה, וספר מהתגברות המים ג' מדרגות. א] תחלה וירבו המים בכמות וישאו את התבה ממקומה ותרם מעל הארץ ועדיין נשארה במקום זה ולא הלכה למקום אחר:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי המבול על הארץ ארבעים יום. כך היתה תיבתו של נח משוקעת במים, כספינה זו שהיא עומדת בלמן.
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז יז.
וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ
וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ
אלוהים הודיע מראש לנוח "כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (ביאור:בראשית ז ד), ועכשו הוא מקיים את דבריו.
אלוהים ידע ותכנן את משך המבול ואת עוצמת הגשם במטרה למלא את הקלדרה במים ולהמית את כל האנשים שהוא יצר כדי לחסל את הגנים המיוחדים של חיים ארוכים, שהוא העניק לאדם, ולאשתו כאשר היא נעשתה כהעתק מושלם שלו.
סביר שאלוהים גרם להר געש באפריקה להתפרץ ולשלוח לשמים ענן של עפר במשך ארבעים יום ולילה. הענן עלה לגובה גבוה ונע עם הרוח, אולם חלקו נשאר כל הזמן מעל הקלדרה. ענני גשם שעברו מתחת לענן העפר מעל הקלדרה התקררו והורידו גשם.
כאשר עברו ארבעים הימים אלוהים הפסיק את הר הגעש, ענן העפר חדל לצאת מהר הגעש, העפר התפזר וירד על הארץ, והכל חזר לקדמותו של גשם יומי באזור קו המשווה.
אַרְבָּעִים יוֹם
"אַרְבָּעִים יוֹם" מופיע מספר פעמים ומסמל זמן מספיק ארוך שמביא לשינויים דרמטיים.
- "אַרְבָּעִים יוֹם" משך הגשם של המבול - הגשם ירד ומלא את הקלדרה מעל גדותיה במים, והמית את כל האנשים שחמסו את אלוהים, ודינם נחרץ למוות.
- "וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כד יח), משה עלה להר סיני, ובני ישראל חששו שהוא מת ודרשו שאהרון יעשה להם מסכה למנהיג חדש.
- "וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" (במדבר יג כה), המרגלים תרו את הארץ והוציאו דיבתה רעה.
- "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" (ביאור:שמואל א יז טז), גולית הזמין את בני ישראל לנטוש את אלוהים, ובני ישראל עמדו חסרי אונים.
- "וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה; וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב" (מלכים א יט ח), אליהו ברח מאיזבל.
- "וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" (יונה ג ד), יונה הודיע לאנשי נינוה, שאם הם לא יהפכו מדרכם הרעה, אלוהים יהפוך את העיר.
וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם
כתוכניתו של אלוהים, פני המים עלו ועלו בתוך הקלדרה.
וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ
פני המים עלו והרימו את התיבה.
לא היה שטפון בהרים, וגל אדיר של מים הגיע לתיבה והרים אותה, כי אז היה היתה מתהפכת ומתגלגלת, החיות היו נפגעות, המים היו נכנסים דרך הצוהר, והתיבה היתה מוצפת במים.
המים רק עלו ישר למעלה, ונשאו את התיבה בעדינות כלפי מעלה והיא התרוממה מעל הארץ.
לא היתה רוח שדחפה את התיבה לקירות הסלע של הקלדרה. התיבה נשארה מעל מקומה וצפה כפקק.
התיבה היתה מיועדת לרדת במרכז הקלדרה השטוחה, ואין ספק שהיא לא ירדה על הר כי אז היא היתה נתקעת בין הצוקים, נוטה בזוית, נשברת, מתגלגלת מטה, וכל החיות היו נפגעים. התיבה ירדה על אזור שטוח בתחתית הקלדרה שהיתה על ראש הר גבוה.
וַתָּרָם
למעשה נוח ואלוהים לא ידעו אם התיבה היתה כשרה לשוט במים זמן רב, הן נוח קיבל רק מספר מועט של הנחיות ולא נאמר שנוח הניח חול/לבנים בתחתית התיבה או בנה שדרית כבדה. בנוסף לא נאמר שהתיבה עברה בדיקות ציפה ויציבות.
כמובן שאם התיבה לא היתה מתרוממת ישר אלא מתחילה לנטות ולהתהפך או מים היו מציפים אותה, אז אלוהים היה יכול להפסיק את הגשם, והתיבה היתה שבה לנוח במקומה עד שנוח יבצע את התיקונים הנדרשים.
כאשר נאמר "וַיִּסְגֹּר יְהוָה [את התיבה] בַּעֲדוֹ" (ביאור:בראשית ז טז), זה כלל גם סגירת התיבה מפני המים, וייתכן לחץ מתאים (אצבע אלוהים) כדי לשמור אותה יציבה, וכך היא צפה בבטחה על המים.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז יז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.