ביאור:בראשית ז כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.
-- בראשית ז, כ

וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים[עריכה]

הֶהָרִים[עריכה]

ההרים מופעים ברבים "הֶהָרִים", אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה". המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: "וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" (בראשית ז יט). הפסוק "אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם" מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.

מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה בקלדרה, לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה" מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה[עריכה]

התיבה היתה "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (בראשית ו טו), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.

נאמר "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז יב) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.