ביאור:בראשית ז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית ז ד: "כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי[עריכה]

וּמָחִיתִי[עריכה]

"וּמָחִיתִי" - למחוק, לסלק מהזכרון, להרוג, להשחית, להרוס.

  • "כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שמות יז יד).
  • "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שמות לב לג).

אלוהים לא אמר שהוא יהרוס הכל. אלוהים הציב שתי הגבלות את מי הוא ימחה:

  1. "אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי" - רק את מה שאלוהים עצמו עשה ביום החמישי והשישי, בכל היקום שהוא הקים.
  2. "מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" - רק מה שחי מעל האדמה על כדור הארץ הקטן שלנו מתחת לאטמוספרה. מה שחי במים או עמוק באדמה, בקביעות, לא נכלל.

אמנם אלוהים מחה הרבה חיות בתקופת המבול, אבל אפילו אם התיבה היתה נכשלת, כל החיות היו שבות ונוצרות מהחיות שנשארו במים, לפי האבולוציה הטבעית שאלוהים יצר.

כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה[עריכה]

אלוהים הודיע לנוח שהגיע הזמן לעשות את ההכנות האחרונות לצייד את תיבה ולהכניס את החיות למקומם.
אלוהים לא שער, אלא קבע בוודאות: בדיוק עוד שבעה ימים, לא פחות ולא יותר.
אלוהים לא נתן לנוח הזדמנות לבקש דחיה, ואכן נוח לא אמר מילה, הן הוא איש תמים ועושה מה שאומרים לו.

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה[עריכה]

אלוהים קבע בוודאות את תקופת הגשם: ארבעים יום וארבעים לילה, ללא הפסקה.
אלוהים לא הגדיר את קצב הגשם במילימטרים לשעה, אבל סביר שכל הזמן היה מעונן וגשם חזק או חלש ירד כדי למלא את האגן, בו היה המבול.

המבול התחיל "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ז יא), ויתכן שמדובר בחודש חשוון, בתחילת החורף ותקופת הגשמים. בכל אופן לא מקובל באזור הקשת הפוריה שהגשם ימשך כל כך הרבה ימים ולילות. באפריקה קיימת תופעה שכל יום יורד גשם בשעות מסוימות, אבל המטרות שאלוהים עמד להביא נמשכו יותר שעות כל יום וכל הלילה.

ואכן כדברי אלוהים נאמר: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (ביאור:בראשית ז יב). בהמשך נאמר: "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ, וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם" (ביאור:בראשית ז יז), והכתוב רק מציין שהמים עלו במשך ארבעים יום, הציפו את הארץ, ואחר כך המים התחילו לרדת.

עד שנוח יצא מהתיבה עברה שנה ועשרה ימים, ככתוב: "וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ח יד).
לא ברור למה אלוהים ציין את משך המטרות, אבל לא ציין את משך הזמן של כל שלבי המבול, ואת זמן השהייה בתיבה.
ייתכן שאלוהים חשש שנוח יבהל ולא יכנס לתיבה. בכל אופן אלוהים החליט לא להסביר יותר מדי לנוח.
כך גם אלוהים אמר למשה להסביר לפרעה שהם יצאו רק למרחק שלושה ימי הליכה במדבר (שמות ה ג).