קטגוריה:בראשית ז ד
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּי֩ לְ/יָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָ/אָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְ/אַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּ/מָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַ/יְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵ/עַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽ/אֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי לִזְמַן יוֹמִין עוֹד שִׁבְעָה אֲנָא מַחֵית מִטְרָא עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן וְאֶמְחֵי יָת כָּל יְקוּמָא דַּעֲבַדִית מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם הָא אֲנָא יָהִיב לְכוֹן אַרְכָּא שׁוּבְעָא יוֹמִין אִין יְתוּבוּן יִשְׁתְּבַק לְהוֹן וְאִין לָא יְתוּבוּן לִזְמַן יוֹמִין תּוּב שׁוּבְעָא אֲנָא מָחִית מִטְרָא עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילְוָן וְאֵישֵׁיצֵי יַת כָּל גְוִיַת אֵינַשׁ וּבְעִיר מִן אַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"כי לימים עוד שבעה" - (סנהדרין קח) אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח
"כי לימים עוד" - מהו עוד זמן אחר זמן זה נוסף על ק"כ שנה
"ארבעים יום" - כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזריםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
כִּי לְיָמִים עוֹד – מַהוּ "עוֹד"? זְמַן אַחַר זְמַן זֶה, נוֹסָף עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
אַרְבָּעִים יוֹם – כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁקִּלְקְלוּ לְהַטְרִיחַ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים.
אבן עזרא (כל הפרק)
כי לימים עוד שבעה — כי ביום השביעי ימטיר, עד סוף ארבעים יום. והנה זה היה בעשור לחודש השני. ובסוף המ"ם יום מהתחלה, ישוב האמצעי אל הנוכח, והוא סוד.
ומלת היקום לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת. ושרשו מהפעלים שהפ"א שלהם איננו שלם, על משקל "כרוב". ויש אומרים שהוא מהפעלים נחי העי"ן, והוא הפוך, כמו "ריבה ה' את יריבי" (תהלים לה א). ומלת "יקום", כלל לכל חי שהוא על האדמה:רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וגו'. אמר ר' שמעון בר יוחאי: הן עברו על התורה שנתנה למ' יום, לפיכך מ' יום ומ' לילה. אמר ר' יוחנן בן זכאי: הם קלקלו את הצורה שנתנה למ' יום, לפיכך מ' יום ומ' לילה.
ומחיתי את כל היקום. רבי ברכיה אומר: קיומיה. רבי אבין אמר: יקומיניה. ר' לוי וריש לקיש אמרי: זה קין, שהיה תלוי ברפיון, ובא מבול ושטפו, שנאמר: "וימח את כל היקום".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ד.
וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
וּמָחִיתִי
"וּמָחִיתִי" - למחוק, לסלק מהזכרון, להרוג, להשחית, להרוס.
- "כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שמות יז יד).
- "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שמות לב לג).
אלוהים לא אמר שהוא יהרוס הכל. אלוהים הציב שתי הגבלות את מי הוא ימחה:
- "אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי" - רק את מה שאלוהים עצמו עשה ביום החמישי והשישי, בכל היקום שהוא הקים.
- "מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" - רק מה שחי מעל האדמה על כדור הארץ הקטן שלנו מתחת לאטמוספרה. מה שחי במים או עמוק באדמה, בקביעות, לא נכלל.
אמנם אלוהים מחה הרבה חיות בתקופת המבול, אבל אפילו אם התיבה היתה נכשלת, כל החיות היו שבות ונוצרות מהחיות שנשארו במים, לפי האבולוציה הטבעית שאלוהים יצר.
כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה
אלוהים הודיע לנוח שהגיע הזמן לעשות את ההכנות האחרונות לצייד את תיבה ולהכניס את החיות למקומם.
אלוהים לא שער, אלא קבע בוודאות: בדיוק עוד שבעה ימים, לא פחות ולא יותר.
אלוהים לא נתן לנוח הזדמנות לבקש דחיה, ואכן נוח לא אמר מילה, הן הוא איש תמים ועושה מה שאומרים לו.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
אלוהים קבע בוודאות את תקופת הגשם: ארבעים יום וארבעים לילה, ללא הפסקה.
אלוהים לא הגדיר את קצב הגשם במילימטרים לשעה, אבל סביר שכל הזמן היה מעונן וגשם חזק או חלש ירד כדי למלא את האגן, בו היה המבול.
המבול התחיל "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ז יא), ויתכן שמדובר בחודש חשוון, בתחילת החורף ותקופת הגשמים. בכל אופן לא מקובל באזור הקשת הפוריה שהגשם ימשך כל כך הרבה ימים ולילות. באפריקה קיימת תופעה שכל יום יורד גשם בשעות מסוימות, אבל המטרות שאלוהים עמד להביא נמשכו יותר שעות כל יום וכל הלילה.
ואכן כדברי אלוהים נאמר: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (ביאור:בראשית ז יב). בהמשך נאמר: "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ, וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם" (ביאור:בראשית ז יז), והכתוב רק מציין שהמים עלו במשך ארבעים יום, הציפו את הארץ, ואחר כך המים התחילו לרדת.
עד שנוח יצא מהתיבה עברה שנה ועשרה ימים, ככתוב: "וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ח יד).
לא ברור למה אלוהים ציין את משך המטרות, אבל לא ציין את משך הזמן של כל שלבי המבול, ואת זמן השהייה בתיבה.
ייתכן שאלוהים חשש שנוח יבהל ולא יכנס לתיבה. בכל אופן אלוהים החליט לא להסביר יותר מדי לנוח.
כך גם אלוהים אמר למשה להסביר לפרעה שהם יצאו רק למרחק שלושה ימי הליכה במדבר (שמות ה ג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.