ביאור:בראשית ז יד
בראשית ז יד: "הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ; וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר, כָּל כָּנָף."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז יד.
הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ[עריכה]
וְכָל הַחַיָּה[עריכה]
לתיבה באו כל החיות. הכתוב מתאר:
- כל חיה
- כל בהמה
- כל רמש על הארץ
- כל עוף
- כל ציפור
- כל בעל כנף
ניתן היה להבין ש"כָל הַחַיָּה" כולל את כל החיות ואין צורך לפרט. הפרוט בא להסביר את החיות שלא נכללו.
הַבְּהֵמָה[עריכה]
חיות האוכלות עשב. חלקן חיות כשרות שמפריסות פרסה ומעלות גרה, חלקן חיות בשרות האדם כמו סוסים, גמלים, חמורים, וכד' הכלולות בבהמות.
הָרֶמֶשׂ[עריכה]
כל חיה שזזה, נעה, זוחלת, קופצת, הולכת, מטפסת. לבטח זה כלל את כל החרקים, דו-חיים (צפרדעים), זוחלים, יונקים קטנים. המילה רמש מוגבלת לחיות "עַל הָאָרֶץ" ולכן הציפורים וחרקים מעופפים מופיעים לחוד.
דגים ודו-חיים, צבי מים, יונקים במים (דולפינים) הם חיות והם נעים וזזים, אולם כל חיות המים לא נכללו ברשימה כי לא נאמר שנוח עשה בריכה לחיות המים. סביר שמי המבול שירדו כגשם לא היו מלוחים ולא היה צורך להציל את חיות המים המתוקים או המלוחים.
נאמר: "וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים" (מלכים א ה יג) ומכאן ניתן להבין שדגים לא כלולים במילה רמש, בהמה או עוף.
הָעוֹף[עריכה]
המילה "הָעוֹף" כוללת את כל החיות בעלות כנף המעופפות. כנראה שהכוונה בעיקר לעופות בית ולציפורים כשרות לאכילה.
צִפּוֹר[עריכה]
כל הציפורים, כולל גם עופות טורפים. משפחת הברווזים יכולה לעוף וגם לצוף על המים. סביר שגם הברווזים למינם נכנסו, אולם אלה שלא נכנסו לא מתו כי הם יכולים לצוף על המים הגואים, ולאכול דגים ועשבים במים.
כָּל כָּנָף[עריכה]
כדי להדגיש שגם חרקים מעופפים נכללו העורך הוסיף שכל חיה בעלת כנף, אפילו אם אינה יכולה לעוף כלולה אפילו אם היא לא הולכת על הארץ.
לְמִינֵהוּ[עריכה]
"לְמִינֵהוּ" - מהמילה 'מין', סוג, השתיכות קבוצתית, משפחה, קבוצה שלמה שכל הפריטים השונים ומשונים בכל זאת יכולים לקיים יחסי מין פוריים.
לא ברור עם המילה היא מרחיבה או מגבילה.
- הרחבה - נאמר: "אֵת כׇּל עֹרֵב לְמִינוֹ" (ויקרא יא טו) וזה מפרט שמכל סוגי העורבים השונים, בעלי גודלים וצבעים נפרדים, בא זוג, עשרות או מאות זוגות שונים של אותה חיה.
- הגבלה - לתיבה בא רק זוג אחד מכל מין שיש בו רבוי של קבוצות עם שינויים קלים. כך גם אלוהים ברא את הצמחים והחיות הראשוניים, ככתוב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כׇּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (ביאור:בראשית א כא), ובהמשך, לאחר שהחיות יצאו מהתיבה, בעזרת אבולוציה, כל מין התפתח לסוגים שונים. לדוגמא פותחו מאות סוגי כלבים שונים, אולם לתיבה באו רק הזכר והנקבה המקוריים של כלב, ומהם התפתחו מחדש כל סוגי המשפחות השונות.
סביר שזאת מילת הגבלה ולא הרחבה. התיבה היתה ענקית וניתן היה להכניס בה הרבה חיות בתאים קטנים וגדולים (ביאור:בראשית ו טו), אולם אלוהים הדגיש: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה,אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית ז ב). מכאן ניתן להבין שלא היתה כוונה שיהיו רבוי זוגות של כל סוגי הכלבים השונים בגודל וצבע, או ריבוי סוגי הנמלים, כי אז מכל החיות שאינם טהורות יהיו אלפים של חיות במספר גדול יותר מהטהורות. מדובר בסוג של חיה שהפריטים שלה יכולים לקיים יחסי מין, להיות "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית ז ב). לדוגמא כלב מבויות מכל סוג, יכול ליצור ולדות עם כל כלבה מכל סוג שונה, ולכן רק זוג אחד של כלבים יבוא לתיבה, ולא כל הסוגים והגוונים.
כך אלוהים עשה עם בני נוח: שם, חם ויפת, ככתוב: "שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה כָל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ט יט), ובהמשך "מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ, לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם" (ביאור:בראשית י ה), כפי שאנו מוצאים את כל סוגי האדם למינהם, מפוזרים בקבוצות בעולם.