בראשית רבה פב ח
<< · בראשית רבה · פב · ח · >>
וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וְגוֹ' שני תלמידים משל ר' יהושע שינו עטיפתן בשעת השמד פגע בהם סרדיוט אחד אמר להם אם אתם בניה של תורה תנו נפשכם עליה ואם אין אתם בניה למה אתם נהרגים עליה א"ל בניה אנו ועליה אנו נהרגים אלא שאין דרכו של אדם לאבד את עצמו לדעת אמר להם ג' שאלות אני שואל אתכם אם השיבותם לי הרי מוטב ואם לאו הרי אני משמד אתכם אמר להם כתוב א' אומר (ישעיהו ג) נצב לריב ה' וכתיב (יואל ד) כי שם אשב לשפוט את כל הגוים וגו' אמרין לון בשעה שהקב"ה דן את ישראל דן אותן מעומד מקצר בדין ומפשר בדין אבל כשהוא דן את אוה"ע דן מיושב ומדקדק בדין ומאריך בדין א"ל לא כך דרש ר"י רבכם אלא אחד זה ואחד זה באוה"ע הכתוב מדבר משהקב"ה דן את אוה"ע מיושב דן אותם ומדקדק בדין ומאריך בדין ואח"כ הוא נעשה אנטדיקוס כנגדן א"ל מה הוא דין דכתיב (משלי כח) עובד אדמתו ישבע לחם וגו' א"ל טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומעדרה ממי שהוא חוכר שדות הרבה ומובירן א"ל לא כך דרש ר' יהושע רבכם אלא עובד אלהים עד יום מותו ישבע לחם מלחמו של עוה"ב ומרדף רקים ישבע ריש אלו עו"כ שמרדפים אחרי הריק אחר עבו"כ שלהם א"ל מהו דין דכתיב ויהי בהקשותה בלדתה א"ל כך ממסמסין נפשה של חיה ואומרים לה בשעת הלידה אל תיראי כי בן זכר ילדת א"ל לא כך דרש ר"י רבכם אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו כההיא דאמר אבא חלפוי בן קורייה תאומה יתירה נולדה עם בנימין: