קטגוריה:בראשית כד ס
ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְבָרְכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַ/יֹּ֣אמְרוּ לָ֔/הּ אֲחֹתֵ֕/נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְ/אַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְ/יִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔/ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבָרִיכוּ יָת רִבְקָה וַאֲמַרוּ לַהּ אֲחָתַנָא אַתְּ הֲוַאי לְאַלְפִין וּלְרִבְּוָון וְיֵירְתוּן בְּנַכִי יָת קִרְוֵי סָנְאֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָרִיכוּ יַת רִבְקָה וְאָמָרוּ לָהּ עַד כְּדוּן הֲוֵית אַחְתַן וּכְדוֹן אַתְּ אָזְלָא וּמִתְנַסְבָא לְצַדִיקָא יְהֵי רַעֲוָא דְמִינִיךְ יִפְקוּן אַלְפִין דְרִיבְוָון וְיֵירְתוּן בְּנַיְיכִי יַת קוּרְיֵי סַנְאֵיהוֹם: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"את היי" היי נוחה לבעלך בדרכי טובך באופן שאת בלבד ולא אשה אחרת
תהיי "לאלפי רבבה ויירש זרעך" כמו שנשבע האל ית' לזרעו של אברהם:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ס) "ויברכו." ואז ברכו אותה ברכה שקודם החופה כמ"ש חז"ל, וכבר ידעו מברכה שנתברך לאברהם בעת העקדה והרביתי את זרעך וכו' וירש זרעך את שער אויביו, שברכה זו נמסרה ליצחק, אך אפשר שיקח עוד אשה אחרת, ע"ז אמר "את היי" שברכה זו תתקיים בה, וע"ז דייק מלת את:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויברכו את רבקה. אמר רבי איבו: דווים ושפופים, ולא היו מפרינין (אותו) אלא בפה.
כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שלא טבלה. ומנין לברכת חתנים מן התורה? שנאמר: ויברכו את רבקה אחותם. ומנין שאפילו אלמנה צריכה ברכה? שנאמר: "ויקח בועז עשרה אנשים".
אחותנו את היי לאלפי רבבה. מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה? שלא יהו אומות העולם אומרים: תפילתנו עשתה פירות, אלא "ויעתר יצחק לה'".
"ברכת אובד עלי תבא", זה לבן הארמי, שנאמר: "ארמי אובד אבי". "עלי תבא", זו רבקה, שנאמר: אחותנו את היי לאלפי רבבה, ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב: אלופים מעשו, "אלוף תימן אלוף אומר"; רבבה מיעקב, שנאמר: "רבבה כצמח השדה". ויש אומרים: אלו ואלו עמדו מישראל, שנאמר: "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל".בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבבה. ד' במסורה היי לאלפי רבבה. ושנים יניסו רבבה. ומאה מכם רבבה ירדופו. רבבה כצמח השדה נתתיך. שאמרו לה שתהיה מאותם שכתוב ושנים יניסו רבבה ורבבה כצמח השדה וכו':
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ס.
אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו
וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ
המילים "וַיְבָרֲכוּ", ו-"יַֹּאמְרו"ּ נכתבו בלשון רבים - מי הם הדוברים?
מספר פעמים בסיפור נכתב בלשון רבים, למשל: "ויַֹּאמְרו,ּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ" (ביאור:בראשית כד נז). במקרה הזה ברור שלבן הוא אחד מהדוברים כפי שהוא דיבר ראשון לפני אביו, וייתכן שאמו חזרה על דבריו.
כנראה שגם כאן לבן היה אחד הדוברים וכל המשפחה ואנשי הבית חזרו אחריו במקהלה.
אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו
מלאך האלוהים בירך את אברהם בברכה דומה בעקדת יצחק: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ ... וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (ביאור:בראשית כב יז).
יש להניח שהאיחול היפה הזה היה בזמנו ברכה ידועה שנאמרה גם לכלה לרגל חתונתה. ייתכן שזה היה שיר עם מנגינה ואנשי הבית חזרו על זה מספר פעמים, מכאן שזה היה הדבר האחרון שהיא שמעה מהם.
האמירה הזו גם הרגיעה את בני משפחתה בהיפרדם ממנה. הם העבירו את האחריות עליה לאלוהים.
וכך, תודות ללבן, הפך האיחול: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה", לברכה הנהוגה עד היום בחתונותינו.
וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו
בשער העיר ישבו השופטים ונכבדי העיר.
מהברכה משתמע שצאצאי רבקה יכבשו ערים ויהיו השליטים והשופטים בהן.
זרעה של רבקה יהיה חזק, בריא, מכובד, הגון, מחוקק, מלכותי, אנשים שיגיעו לשיבה טובה, והכל לפי דרך אלוהים של "צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
אולם יש כאן גם בעיה בברכה: כי לזרעה של רבקה יהיו שונאים. עדיף שלא יהיו שונאים, ועדיף שלא תהיה מלחמה ונצחונות.
למרות שלבן איחל את זה לרבקה וצאצאיה, וגם רחל ולאה בנותיו של לבן הצטרפו לברכה ככלותיה של רבקה, ואפילו שהמלאך ברך את אברהם ויצחק לא נראה שהברכה התקיימה אלא לתקופות קצרות בחיי עמינו. סביר שגם המלאך וגם לבן ביקשו שאלוהים יוציא לפועל את הברכה, ואלוהים שקל מתי לעשות זאת ומתי לתת לנו לסבול.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד ס"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.