מ"ג בראשית כד ס
<< · מ"ג בראשית כד · ס · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְבָרְכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
תרגום
אונקלוס: | וּבָרִיכוּ יָת רִבְקָה וַאֲמַרוּ לַהּ אֲחָתַנָא אַתְּ הֲוַאי לְאַלְפִין וּלְרִבְּוָון וְיֵירְתוּן בְּנַכִי יָת קִרְוֵי סָנְאֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָרִיכוּ יַת רִבְקָה וְאָמָרוּ לָהּ עַד כְּדוּן הֲוֵית אַחְתַן וּכְדוֹן אַתְּ אָזְלָא וּמִתְנַסְבָא לְצַדִיקָא יְהֵי רַעֲוָא דְמִינִיךְ יִפְקוּן אַלְפִין דְרִיבְוָון וְיֵירְתוּן בְּנַיְיכִי יַת קוּרְיֵי סַנְאֵיהוֹם: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ס) "ויברכו." ואז ברכו אותה ברכה שקודם החופה כמ"ש חז"ל, וכבר ידעו מברכה שנתברך לאברהם בעת העקדה והרביתי את זרעך וכו' וירש זרעך את שער אויביו, שברכה זו נמסרה ליצחק, אך אפשר שיקח עוד אשה אחרת, ע"ז אמר "את היי" שברכה זו תתקיים בה, וע"ז דייק מלת את:
כלי יקר (כל הפרק)
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויברכו את רבקה. אמר רבי איבו: דווים ושפופים, ולא היו מפרינין (אותו) אלא בפה.
כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שלא טבלה. ומנין לברכת חתנים מן התורה? שנאמר: ויברכו את רבקה אחותם. ומנין שאפילו אלמנה צריכה ברכה? שנאמר: "ויקח בועז עשרה אנשים".
אחותנו את היי לאלפי רבבה. מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה? שלא יהו אומות העולם אומרים: תפילתנו עשתה פירות, אלא "ויעתר יצחק לה'".
"ברכת אובד עלי תבא", זה לבן הארמי, שנאמר: "ארמי אובד אבי". "עלי תבא", זו רבקה, שנאמר: אחותנו את היי לאלפי רבבה, ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב: אלופים מעשו, "אלוף תימן אלוף אומר"; רבבה מיעקב, שנאמר: "רבבה כצמח השדה". ויש אומרים: אלו ואלו עמדו מישראל, שנאמר: "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל".
<< · מ"ג בראשית · כד · ס · >>