קטגוריה:בראשית ב יא
נוסח המקרא
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.
שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
שֵׁ֥ם הָֽ/אֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַ/סֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽ/חֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַ/זָּהָֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | שׁוֹם חַד פִּישׁוֹן הוּא מַקֵּיף יָת כָּל אֲרַע חֲוִילָה דְּתַמָּן דַּהְבָּא׃ |
אונקלוס (דפוס): | שׁוּם חָד פִּישׁוֹן הוּא מַקֵּיף יַת כָּל אֲרַע חֲוִילָה דִּי תַמָּן דַּהֲבָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | שׁוּם חַד פִּישׁוֹן הוּא דְמַקִיף יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי דְתַמָן דַהֲבָא: |
רש"י
[כט] וכתב המקרא על שם העתיד. ואין להקשות דמאי על שם העתיד הוא זה, שהרי משה רבינו בעת כתבו התורה כתב "ההולך קדמת אשור", ובימיו כבר היה אשור, ולמה לא יכתוב "ההולך קדמת אשור", ונראה לומר שמשה רבינו לא כתב התורה אלא כאשר היה המעשה נמשך, ולפיכך לא התחיל התורה 'אלה דברי משה בראשית ברא', אלא התחיל "בראשית וגומר", לספר כאשר היה המעשה, ולפיכך לא הוי למכתב כלל "ההולך קדמת אשור", אלא שהמקרא נכתב על שם העתיד:
והקשה מהרא"י שמא שם המחוז נקרא "אשור", והיה כאשר נברא העולם, ואף על גב שמצאנו לקמן הכתוב אומר (י, יא) "מן הארץ ההיא יצא אשור", שמא אדרבה, אשור היה נקרא על שם אותה המחוז, וכן "כוש" (פסוק יג), וכן "חוילה", דכתיב (פסוק יא) "הוא הסובב את כל ארץ החוילה", ומדלא פירש רש"י כלום על "חוילה" נראה שהוא שם המחוז, ולקמן (י, ז) מצאנו שהוא שם אדם "חוילה וסבתא ורעמא", אלא נקרא אדם על שם המחוז, ויראה דאין לומר שהאדם נקרא על שם המדינה, דאין טעם כלל להיות נקרא שם האדם על שם המדינה, רק נקרא שם מדינה על שם האיש - לומר שהוא בנה אותה, ולא מצאנו בשום מקום שיהיה נקרא האדם על שם המדינה. וטעמא דמלתא, דאיך יקרא אדם פרטי על שם המדינה, והרי הרבה בני אדם יש בה, ולמה יקרא אדם פרטי זה בלבד על שם המדינה. ומה שלא פירש רש"י על "חוילה" שהוא גם כן נקרא על שם העתיד, מפני כי "כוש" הכתוב לקמן (פסוק יג) בודאי נקרא המדינה על שמו, שהרי הוא בכור חם, וראוי להקרא המדינה על שמו, שהרי מצרים וכנען דהם אחריו נקרא המדינה על שמן, כל שכן כוש שהוא הגדול. ועוד שידוע כי היושבים בארץ כוש מבני כוש בנו של חם הם, וכן היושבים בארץ אשור - בני אשור הם. ועוד הרי אשור כתיב בהדיא בקרא (להלן י, יא) "מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה", נמצא שבנה מדינה, ולפיכך המדינות האלו כוש ואשור - על שם אותו אשור וכוש דלקמן. אבל ב"חוילה" אין ראיה, ויש לומר דאינו אותה "חוילה" דלקמן (י, יז), ואין לנו לומר בשביל דמצאנו חוילה לקמן - שהמדינה דהכא על שמו נקראת:פישן. מלשון ופשו וגו׳ —- וכתב הרב גור אריה דמייתורא "שם" דריש לה, ע״כ.
- ואינו מן הצורך, כי כן דרך הלשון לומר: שם של זה כך ושל זה כך; אלא כאן משום ששינה שמו המפורסים, שהרי שמו המפורסים הוא נילוס, לכך דרשו כן, ומדהאי לדרשא כולם לדרשא, שכן הוא המדה, כמו שאמרו חז״ל גבי "בן בקר רך וטוב" ע״ש. נ״ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
שם האחד פישון. מגדל פשתן ושמימיו מהלכין בשופי. הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עדיין לא היתה חוילה; אלא "מגיד מראשית אחרית". אשר שם הזהב, זהב ודאי.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב יא.
שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. |
-- בראשית ב, יא |
שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן
אֶרֶץ הַחֲוִילָה
על בני ישמעאל נאמר: "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה" (בראשית כה יח), ואכן בהמשך בני יעקב מוכרים את יוסף בדותן "[ל]אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה), וגם הגר ברחה משרי ליד באר שבע וחיכתה "עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר" (ביאור:בראשית טז ז).
ניתן להבין שחוילה היא אזור מדברי ממזרח למצרים, אבל לא כולל את מצרים. כמובן גם מיקומה של מצרים לא ברור, הן היתה מצרים עלית ותחתית, ולפי התקופות גודל הממלכה השתנה.
הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה
המילה "הַסֹּבֵב" אינה ברורה. נהר יורד לכיוון הים. כאשר הוא זורם באזור שטוח, הנהר מתפתל. נהר גדול נגמר בדלתה, ושם הנהר מתפצל לתעלות רבות וסבך ביצה. המילה סובב יצורת את הרושם שהנהר מתפתל מאוד וכך משקה שטח רחב ביותר.
אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב
בהנחה שזהב בסיפור הוא הזהב שלנו, אז בין אשור למצרים, לא ידוע על מקום אחד שיש שם זהב או "בְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם" (ביאור:בראשית ב יב).
פִּישׁוֹן
נהר פִּישׁוֹן אינו ידוע.
בין מצרים לאשור אין לא נהר מתפתל ולא זהב.
רש"י חשב שזה הנילוס, אבל אז מתעוררת השאלה מה הוא "גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ" (ביאור:בראשית ב יג).
אחרים חושבים שזה הגנגס שבהודו, כי שם לפחות יש זהב ואבנים יקרות.
לדעתי גן עדן היה באזור הר קילימנג'רו, שממנו יוצאים הנהרות הנילוס, הקונגו, ועוד מספר נהרות קטנים יותר מזרחה ודרומה. ייתכן שגן עדן היה בקילימנג'רו כי באזור יש מספר הרי געש, קלדרות גדולות, אגמים בראש הר, מזג אוויר נוח ללכת ערומים, גשם יומי ואפשרות לגשם שוטף של ארבעים יום, צמחים רבים ועצי פרי שונים, זהב ויהלומים באפריקה, נמצא בארץ כוש, אנשי האזור בונים סירות מקנה, יש שם הרבה חיות, ובנוסף שם התפתחו קופי-האדם לאדם, והתפזרו ברחבי העולם. כיוון שהפישון קשור לזהב ויהלומים שנמצאים בקנגו, זאיר הבלגית, סביר שהפישון רומז לנהר הקונגו וגיחון הוא הנילוס. (אילן סנדובסקי)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ב יא"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.