מ"ג בראשית ב יב

<< · מ"ג בראשית · ב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּֽזְﬞהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃

תרגום

​ ​ ​

אונקלוס (תאג'):	וְדַהְבָּא דְּאַרְעָא הַהִיא טָב תַּמָּן בְּדוּלְחָא וְאַבְנֵי בּוּרְלָא׃
אונקלוס (דפוס):	וְדַהֲבָא דְּאַרְעָא הַהִיא טָב תַּמָּן בְּדוּלְחָא וְאַבְנֵי בוּרְלָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְדַהֲבָא דְאַרְעָא הַהוּא בָּחִיר תַּמָן בִּידִילְחָא וְאַבְנִין טָבִין דְבוּרְלִין:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

וזהב — אמר הגאון, כי הבדולח הם האבנים הקטנים עגולים היוצאים מהמים, שהם דקים, ודמה המן אליהם. והכתוב אמר על עין המן לבדו. ואמר כי השהם – אבן יקרה לבנה, והיא צחה. ואנחנו לא נדע:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(יב) "וזהב". ומבאר עוד שאין חפץ גם בזהב מצד עצמו רק מצד ענין אחר מצטרף עמו, כי לולא היו בני אדם משתגעים לבקש אבנים טובות ופנינים ולקנות אותם בזהב, לא היו צריכים אל הזהב, כי האוכל והמזון ההכרחי לאדם יושג בקל ע"י עבודת האדמה ולמה לו לחפור את הזהב ולמסור נפשו עליו, רק מה שזהב הארץ ההיא טוב, הוא מפני ששם הבדולח ואבן השהם אשר יבקשום בני אדם, ויצטרך להם הזהב לעשות בו מקנה וקנין ותמורתו אבני חפץ ואבן השוהם, וגם הבדולח ואבן השוהם אין להם יקר מצד עצמם, שאם היו נמצאים בכ"מ כמו שימצאו האבנים לא היו יקרים, וחשיבותם הוא רק מפני שרק שם הבדולח ואבן השוהם, ולכן הם יקרים מפני מעוט מציאותם. והנה אמר שם האחד פישון ולא אמר שם הראשון פישון, כי באמת אינו הראשון כמ"ש חז"ל כי פרת למעלה מכולם, כי הוא אשר הלך בג"ע לא נהר פישון, כי בג"ע אין חשיבות לזהב ויתר ההבלים לכן אמר האחד לא הראשון, וכבר בארתי במק"א שבכ"מ שאין האחד ראשון מצד עצמו רק ע"י שהשני נחשב אחריו יאמר האחד לא הראשון:  

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[עריכה]

וזהב הארץ ההיא טוב, טובוי דהוא בביתא, טובוי דהוא בלויתא. טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, מוציא כמה יציאות. לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל בית המקדש. וזהב הארץ ההיא טוב, כמה דאת אמרת: ההר הטוב הזה והלבנון. שם הבדלח ואבן השהם. את סבור כבדלח של פטמים? ויגיד עליו רעו: מה זה אבן טובה, אף זה אבן טובה.

[עריכה]

וזהב הארץ ההיא טוב. מכלל דאיכא זהב שאינו טוב. אמר רב חסדא, שבעה זהבים הן: זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט, וזהב סגור, וזהב פרוים. זהב וזהב טוב, דכתיב: וזהב הארץ ההיא טוב. אופיר, דאתי מאופיר. זהב מופז, שדומה לפז. זהב שחוט, שנטוה כחוט. זהב סגור, בשעה שנפתח כל חנויות נסגרות. זהב פרוים, שדומה לדם הפרים. רב אמר: חמשה הוו; וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

הבדלח:    ב' במסורה. הכא; ואידך: "ועינו כעין הבדולח" (במדבר יא, ז); מלמד שאבנים טובות ומרגליות ירדו עם המן (יומא עה, א):

<< · מ"ג בראשית · ב · יב · >>