בעל הטורים על התורה/בראשית/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית פרק-ב

(ב) ויכל אלהים. תרגום ירושלמי: "וחמד", זהו שאמרו: חמדת ימים אותו קראת. בפרשת ויכלו ג"פ מלאכתו[1] כנגד ג' מלאכות ששבת מהם, שהם: שמים, וארץ וים. ואין כתיב "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי", לפי שמוסיפין מחול על הקודש:

וישבות. ב' במסורה: הכא, ואידך "וישבות המן[2]". והיינו דכתיב בפרשת המן: "הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קודש[3]", ולא מצינו שאמר להם משה זה מקודם אלא נרמז ב-ו' ימי בראשית: וישבות ביום השביעי; וישבות המן. ד"א[4]: מלמד שהמן פסק מלירד בשבת כדמוכח בקידושין. ד"א: רמז למה שדרשו ברכו במן וקדשו במן[5]:

(ג) ויברך אלהים. ג' דסמיכי: הכא, ואידך: "ויברך אלהים את נח[6]", ואידך: "ויברך אלהים את יצחק[7]". בשעה שברא העולם בירך השבת והעולם, ובימי נח שנאבדו כל הראשונים והיה העולם מחודש הוצרך לברך פעם שנית - ובירך את יצחק, כמו שיש במדרש: עד עתה הייתי זקוק לברך את בריותי מכאן ואילך הברכות יהיו מסורים בידך[8]:

(ד) בהבראם. אותיות באברהם. בזכות אברהם נבראו שמים וארץ:

ארץ ושמים. ב' במסורה: הכא, ואידך: "הודו על ארץ ושמים[9]". למה "הודו על ארץ ושמים"[10]? בשביל שעשה ארץ ושמים[11]:

(ו) ואד. ב' במסורה: הכא, ואידך: "ואיד נכון לצלעו[12]". רמז למה שאמרו רז"ל: למה נקרא שמו איד? שהבריות משברים לבם כדי שיתן להם הקב"ה מטר[13]:

(ז) וייצר. ב':[14] חד מלא[15] וחד חסר:[16] "וייצר ה' אלהים את האדם[17]" - מלא, שיש לו שני יצרים: יצר טוב ויצר הרע; "ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה[18]" - חסר, שאין להם אלא יצר אחד:

ויפח באפיו נשמת חיים. ס"ת חותם:

נשמת. ד'[19]: ויפח באפיו נשמת[20]; כל אשר נשמת רוח חיים[21]; נר ה' נשמת אדם[22]; ואם לאו "נשמת ה' כנחל גפרית[23]":

האדם לנפש חיה. ר"ת חלה, שהיה חלתו של עולם[24]:

(י) יפרד. ב' במסורה: הכא; ואידך: "ודל מרעהו יפרד[25]"; כשנעשה אדם הראשון דל מן המצות נפרד מהגן:

(יב) הבדלח. ב' במסורה: הכא; ואידך: "ועינו כעין הבדולח[26]"; מלמד שאבנים טובות ומרגליות ירדו עם המן[27]:

(כ) ולאדם לא מצא עזר. ג': הכא; ואידך: "ולאדם אמר: כי שמעת לקול אשתך[28]"; "ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו[29]"; ולאדם לא היה לו עזר וה' עשה עמו טובה וברא האשה לעזר[30], וחטא על ידה, וזהו: :ולאדם אמר: כי שמעת[31]" - חטאת על ידי העזר, על כן: ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו - שנקנסה עליו מיתה[32]:

(כא) ויפל ה' אלהים. ג': הכא; ואידך: "ויפל עליו וימות[33]"; "ויפל בקרב מחנהו[34]", זה שדז"ל[35]: באחד שהרג שוגג ואחד מזיד שהקדוש ברוך הוא מזמנן בפונדק אחד ועולה בסולם וכו'[36], וזהו: "ויפל בקרב מחנהו[37]" - שהקדוש ברוך הוא מזמנן במחנהו:

ויסגור. ב' במסורה: הכא, ואידך: "ויסגור ה' בעדו[38]", רמז לסגירת בשר שהיו אסורים בתשמיש המטה בתיבה, כשסגר ה' בעדו[39] אז - "ויסגור בשר[40]":

(כב) ויבאה. כתיב חסר והיא עולה[41] כ"ד - שקשטה בכ"ד קשוטין והביאה לו[42]. "ויביאה" - ד' במסורה: "ויביאה אל האדם[43]"; "ויביאה יצחק האהלה[44]"; "ויביאה אל עיר דוד[45]"; "וישקוד ה' על הרעה ויביאה[46]", דקודם שנשא בת פרעה משל בעליונים, וזהו דוגמת אדם הראשון - שנטרד מן העליונים ע"י חוה, וביצחק היה בהיפך כי היא היתה במקום שרה, כן איתא במדרש:

(כג) לזאת. ב' במסורה: הכא; ואידך: "אף לזאת יחדר לבי[47]", לומר שחוה היתה לחרדת אדם:

(כד) והיו לבשר אחד. וסמיך ליה - "ויהיו שניהם ערומים[48]" רמז למה שאמרו: הוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה[49]:

  1. ^ מצינו ג' פעמים לשון "מלאכתו".
  2. ^ יהושע ה יב.
  3. ^ שמות טז כג.
  4. ^ דבר אחר.
  5. ^ ב"ר יא ב: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. רבי ישמעאל אומר: ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר, בערב שבת שני עומרים, וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר
  6. ^ בראשית ט א.
  7. ^ בראשית כה יא.
  8. ^ "והיה ברכה" - הברכות נתונות בידך עד עכשיו היו בידי ברכתי לאדם ונח ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ (רש"י בראשית יב ב).
  9. ^ תהילים קמח יג.
  10. ^ שם.
  11. ^ ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים (בראשית ב ד).
  12. ^ איוב יח יב.
  13. ^ ירושלמי תענית פ"ב ה"א.
  14. ^ ב' פעמים במסורה; בתנ"ך:
  15. ^ ב' יודי"ן - "וייצר".
  16. ^ י' אחת - "ויצר".
  17. ^ בראשית ב ז.
  18. ^ בראשית ב יט.
  19. ^ ד' פעמים במסורה; בתנ"ך:
  20. ^ בראשית ב יז.
  21. ^ בראשית ז כב.
  22. ^ משלי כ כז.
  23. ^ ישעיה ל לג.
  24. ^ ב"ר יז ח: ...אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם.
  25. ^ משלי יט ד.
  26. ^ במדבר יא ז.
  27. ^ א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מדבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן' (יומא עה,א)
  28. ^ בראשית ג יז.
  29. ^ קהלת ב כא.
  30. ^ ויאמר ה' אלהים: לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב יח).
  31. ^ לקול אשתך (בראשית ג יז).
  32. ^ דכיון דעבר על אזהרת בוראו ראוי הוא למות, ומיתה זו קנס עליו הכתוב, והרי הוא כאחת מן המיתות (סנהדרין נג).
  33. ^ במדבר לה כג.
  34. ^ תהילים עח כח.
  35. ^ שדרשו רבותינו זכרונם לברכה:
  36. ^ הקדוש ברוך הוא מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו (מכות י.).
  37. ^ תהילים עח כח.
  38. ^ בראשית ז טז.
  39. ^ "ויסגור ה' בעדו" (בראשית ז טז).
  40. ^ בראשית ב כא.
  41. ^ בגימטריא
  42. ^ ב"ר יח א: אמר רבי חמא בר חנינא: את סבור שמתחת חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין, אחר כך הביאה לו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח): בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה מסוכתך, אודם פטדה וגו.'
  43. ^ בראשית ב כב.
  44. ^ בראשית כד סז.
  45. ^ מ"א ג א.
  46. ^ דניאל ט יד.
  47. ^ איוב לז א.
  48. ^ אשית ב כה.ר
  49. ^ נדרים צא.