לדלג לתוכן

בראשית רבה יח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

ויבן ה' אלהים את הצלע ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: ניתן בה בינה יותר מן האיש. דתנינן: בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין, בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל י"ב, אבל לזכר בן י"ב שנה ויום אחד נדריו נבדקין, בן י"ג נדריו קיימין ובודקין כל י"ג.

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר: אית דמחלפין דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה, ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם.

רבי איבו ואמרי לה בשם רבי בנייה: והוא תני להבשם ר"ש בן יוחאי: קישטה ככלה ואח"כ הביאה לו. אית אתרין דקריין לקלעתא בנייתא.

אמר רבי חמא בר חנינא: את סבור שמתחת חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין, אחר כך הביאה לו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח): בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה מסוכתך, אודם פטדה וגו.'

רבנן ורבי שמעון בן לקיש רבנן אמרי: עשר. ור"ש אמר: י"א.

ר' חמא בר חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרוויהון אמרין: כלל, ופרט עשה את הכלל מוספת לפרט, והכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך, כלל אודם פטדה תרשיש ויהלום וגו'. פרט הכל בכלל כל אבן יקרה מסוכתך.

רבי לוי ורבי סימון: חד אמר: ט' וחד אמר: י'. מ"ד עשר כרבנן, ומ"ד ט', הדין דהב דהכא לית הוא חופה.

רבי אחא בר חנינא אמר: עשה כתלים של זהב ובתי קריות של אבנים טובות ומרגליות.

ר' אלעזר בר ביסנא בשם ר' אחא אמר: אפי' קורקוסים של זהב עשה לו: