בראשית רבה ס ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · ס · ז · >>

הוסף ביאור

ז.    [ עריכה ]

וַתָּרָץ הַנַּעֲרָהּ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ (בראשית כד, כח), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הָאִשָּׁה רְגִילָה אֶלָּא לְבֵית אִמָּהּ, אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית כט, יב): וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ, אָמַר לָהֶם שֶׁמֵּתָה אִמָּהּ וּלְמִי הָיָה לָהּ לְהַגִּיד לֹא לְאָבִיהָ. (בראשית כד, כט): וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, רַבִּי יִצְחָק אָמַר לְשֶׁבַח, פַּרְדּוֹכוֹס. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לִגְנַאי, מְלֻבֶּן בְּרֶשַׁע. (בראשית כד, כט): וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן, מְעַיְנֵיהּ לֵיהּ. (בראשית כד, ל): עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן, מְעַיֵּין גַּרְמֵיהּ. (בראשית כד, לא): וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה', שֶׁהָיָה סָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי דוֹסָא כְּנַעַן הוּא אֱלִיעֶזֶר, וְעַל יְדֵי שֶׁשֵּׁרַת אוֹתוֹ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָה יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ. וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה', אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן דְּבֵית גּוּבְרִין עֲבַד לֵהּ אַפְטָרָה, וּמָה אִם אֱלִיעֶזֶר עַל יְדֵי שֶׁשֵׁרַת אֶת הַצַּדִּיק בֶּאֱמוּנָה יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂין חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם וְעִם קְטַנֵּיהֶם בִּידֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית כד, לא): לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, אֵין כְּבוֹדְךָ שֶׁתֵּשֵׁב בַּחוּץ. (בראשית כד, לא): וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, מִטִּנֹּפֶת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.