בראשית רבה לה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לה · ב · >>

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וגו' לְדֹרֹת עוֹלָם", אמר רבי יודן לדרת כתיב, פרט לשני דורות, לדורו של חזקיהו ולדורו של אנשי כנסת הגדולה.

רבי חזקיה מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של רבי שמעון בן יוחאי.

אליהו זכור לטוב ורבי יהושע בן לוי הוון יתבין תנין בחדא, מטון שמועה מן דרבי שמעון בן יוחאי, אמרי הא מרא דשמעתא ניעול ונישייליה, על אליהו זכור לטוב לגביה, אמר ליה מן עמך, אמר ליה גדול הדור רבי יהושע בן לוי, אמר ליה נראתה הקשת בימיו, אמר ליה הן, אמר אם נראה הקשת בימיו לית הוא כדאי למחמי סבר אפאי.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה אמר, כך אמר רבי שמעון בן יוחאי, בקעה בקעה אימלאי דינרי זהב, ונתמלאה. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה אמר כך אמר רבי שמעון בן יוחאי, אי בעי אברהם למקרבי מן גביה ועד גבי, ואנא מקרב מגבי עד מלכא משיחא, ואין לא בעי יצטרף אחיה השילוני עמי ואנן מקרבין מן אברהם עד מלכא משיחא.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה אמר כך אמר רבי שמעון בן יוחאי, אין העולם יכול לעמד בפחות משלשים צדיקים כאברהם אבינו, אי תלתין אינון אנא וברי תרי מנהון, ואם עשרים אינון אנא וברי מנהון, ואם עשרה אינון אנא וברי מנהון, ואם חמשה אינון אנא וברי מנהון, ואם תרין אינון אנא וברי הן, ואם חד הוא אנא הוא.