בראשית רבה עט ו
<< · בראשית רבה · עט · ו · >>
ו. [ עריכה ]
"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" חנן את הפנים שבעיר התחיל משלח להם דורונות.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ויחן את פני העיר" התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול הד"א שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו.
סיפור - רבי שמעון בן יוחאי מטהר את טבריה:
רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בריה הוו טמירין במערתא י"ג שנה ביומי דשמדא והיו אוכלין חרובין של גרודא עד שהעלה גופן חלודה לסוף י"ג שנין נפק יתיב על תרע מערתא חמא חד צייד קאים וצייד ציפורין וכד הוה שמע ר"ש ברת קלא אמרה מן שמיא דימוס דימוס פסגא וכד הוה שמע ברת קלא אמרת ספקולא הות מתצדה ונלכדה אמר ציפור מבלעדי שמיא לא מתצדא על אחת כמה וכמה נפש דב"נ נפק ואשכח מיליא משדכן ונתבטלה הגזירה אתון ואסחון בהדא בי בני דבית מוקד דטבריא א"ל בריה כל הדא טבתא עבדת לן טבריא ולית אנן מדכן יתה מן קטוליא אמר צריכים אנו לעשות טובה כדרך שהיו אבותינו עושים שהיו עושים איטלוסין ומוכרין בזול אמר צריכין אנו לדכיא טבריא מה עבד נסב תרמוסא והוה מקצץ תרמוסא ושדי קצוצתיה ומקלק בשוק וכל אתרא דהוה קטילא סליק ואינון מפקון ונפקין וכל מקום שלא היתה שמה טומאה תורמסא עומדת והוא מציין איזה מקום טומאה ומקום טהרה עד זמן דדכי יתה מן קטיליא חמתיה חד כותי עם דארע אמר לית אנא אזיל ומדחך בהדין סבא דיהודאי אית דאמרי מן הדין שוקא דגרגינא ואית דאמרי מן הדין שוקא דסקאי נסב קטיל וטמריה בשוקא דהוו מדכי בצפרא אזל א"ל אמריתין דדכי בן יוחאי טבריא אתון חמון הדין קטילא (נ"א אזל לגביה) א"ל לא דכיתא שוק פלן א"ל הין א"ל ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך א"ל גוד חמי ליה צפה רשב"י ברוה"ק שהוא נתנו שם אמר גוזר אני על העליון שירד ועל התחתון שיעלה והוה כן וסליק ושבת בביתיה ועבר בהדין מגדלא דצבעיא שמע קלא דנקאי ספרא אמר לא אמריתון דדכי בר יוחאי לטבריה אמרין אשכחון חד קטילא אמר יבא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריה שהיא טהורה חוץ מזה ומזה ואתה לא היית במנין עמנו שנטהרה פרצת גדרן של חכמים ועליך נאמר (קהלת י, ח): "ופורץ גדר ישכנו נחש" מיד נעשה גל של עצמות.
רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בריה הוו טמירין במערתא י"ג שנה ביומי דשמדא והיו אוכלין חרובין של גרודא עד שהעלה גופן חלודה לסוף י"ג שנין נפק יתיב על תרע מערתא חמא חד צייד קאים וצייד ציפורין וכד הוה שמע ר"ש ברת קלא אמרה מן שמיא דימוס דימוס פסגא וכד הוה שמע ברת קלא אמרת ספקולא הות מתצדה ונלכדה אמר ציפור מבלעדי שמיא לא מתצדא על אחת כמה וכמה נפש דב"נ נפק ואשכח מיליא משדכן ונתבטלה הגזירה אתון ואסחון בהדא בי בני דבית מוקד דטבריא א"ל בריה כל הדא טבתא עבדת לן טבריא ולית אנן מדכן יתה מן קטוליא אמר צריכים אנו לעשות טובה כדרך שהיו אבותינו עושים שהיו עושים איטלוסין ומוכרין בזול אמר צריכין אנו לדכיא טבריא מה עבד נסב תרמוסא והוה מקצץ תרמוסא ושדי קצוצתיה ומקלק בשוק וכל אתרא דהוה קטילא סליק ואינון מפקון ונפקין וכל מקום שלא היתה שמה טומאה תורמסא עומדת והוא מציין איזה מקום טומאה ומקום טהרה עד זמן דדכי יתה מן קטיליא חמתיה חד כותי עם דארע אמר לית אנא אזיל ומדחך בהדין סבא דיהודאי אית דאמרי מן הדין שוקא דגרגינא ואית דאמרי מן הדין שוקא דסקאי נסב קטיל וטמריה בשוקא דהוו מדכי בצפרא אזל א"ל אמריתין דדכי בן יוחאי טבריא אתון חמון הדין קטילא (נ"א אזל לגביה) א"ל לא דכיתא שוק פלן א"ל הין א"ל ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך א"ל גוד חמי ליה צפה רשב"י ברוה"ק שהוא נתנו שם אמר גוזר אני על העליון שירד ועל התחתון שיעלה והוה כן וסליק ושבת בביתיה ועבר בהדין מגדלא דצבעיא שמע קלא דנקאי ספרא אמר לא אמריתון דדכי בר יוחאי לטבריה אמרין אשכחון חד קטילא אמר יבא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריה שהיא טהורה חוץ מזה ומזה ואתה לא היית במנין עמנו שנטהרה פרצת גדרן של חכמים ועליך נאמר (קהלת י, ח): "ופורץ גדר ישכנו נחש" מיד נעשה גל של עצמות.
סיפור - רבי שמעון מעניש פורץ גדר:
עבר בהדא בקעת דבית נטופא חמא חד בר נש קאים ומלקט ספיחי שביעית אמר לו ולא ספיחי שביעית הן א"ל ולא אתה הוא שהתרת לא כך תנינן ר"ש אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה אמר לו והלא חבירי חולקים עלי פרצת גדירן של חכמים "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה.
עבר בהדא בקעת דבית נטופא חמא חד בר נש קאים ומלקט ספיחי שביעית אמר לו ולא ספיחי שביעית הן א"ל ולא אתה הוא שהתרת לא כך תנינן ר"ש אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה אמר לו והלא חבירי חולקים עלי פרצת גדירן של חכמים "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" נכנס בער"ש עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעוד יום הדא אמרת ששמר יעקב את השבת קודם שניתן: