קטגוריה:דניאל ד יא
נוסח המקרא
קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי
קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי.
קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עׇפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי׃
קָרֵ֨א בְ/חַ֜יִל וְ/כֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָ/א֙ וְ/קַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹ/הִי אַתַּ֥רוּ עָפְיֵ֖/הּ וּ/בַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑/הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָ/א֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹ/הִי וְ/צִפְּרַיָּ֖/א מִן־עַנְפֽוֹ/הִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"גודו אילנא" - קוצו האילן
"אתרו עפייה" - השירו והפילו ענפיו
"ובדרו אנבה" - הפיצו פריו
"תנוד חיותא מן תחתוהי" - ינודו החיות מתחתיומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"גדו" - כרתו והוא קרוב מלשון שקמים גדעו (ישעיהו ט)
"אתרו" - ענין הפלה והשלכה כמו ראה ויתר גוים (חבקוק ג)
מצודת דוד
"בחיל" - בכח והרמת קול
"גודו" - כרתו האילן וקצצו ענפיו והפילו עליו ופזרו פירותיו
"תנוד" - ינודו החיות מתחתיו והעופות ינודו מן ענפיו
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - קוֹרֵא בְכֹחַ וְכֵן אוֹמֵר: גֹּזוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו, הַשִּׁירוּ עָפְיוֹ וּפַזְּרוּ פִרְיוֹ, תָּגוּד הַחַיָּה מִתַּחְתָּיו, וְהַצִּפֳּרִים מֵעֲנָפָיו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד יא.
גֹּזוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו
קוֹרֵא בְכֹחַ
המלאך קרא בקול גדול ופקד על אחרים: גזו ענפיו, השירו עליו, פזרו פרותיו.
'קורא' - הודיע, פרסם, הניע לפעולה, עודד, דרבן, הכריז, צעק, (מילוג) לקרוא כתב אשמה או פקודת עונשים.
- המלאך עצמו לא אמר שהוא עצמו יעשה זאת, הוא גם לא עשה זאת - הוא רק פקד על אחרים.
יש כאן הרגשה של עוצמה ודחיפות בקריאה. לאומת זאת לוט לא קרא בכח כאשר הוא דיבר עם חתניו, נאמר: "וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה" (ביאור:בראשית יט יד). ייתכן שהחתנים לא התרגשו ממנו כי הוא לא קרא בקול רם.
גֹּדּוּ אִילָנָא
המקור בארמית אומר "גֹּדּוּ". הדבר נשמע יותר כמו 'לגדוע', לחתוך, לקצץ, את גזע העץ ואת הענפים, וזה פרוש מועדף מאשר התירגום: 'לגוז' - שזה חיתוך הצמר מהכבשה.
כאשר גודעים ענפים, הענפים הגדועים מתים וברובם חסרי שימוש, וגם העץ יכול למות. כאשר גוזזים את הצאן, יש צמר בעל ערך, וגם לכבשה יותר קל לנוע ולאכול במשך תקופת האביב והקיץ החם.
גֹּזוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו
האילן הוא עץ אחד בלבד, ביחיד. אמנם זאת כל הממלכה של נבכודנצר, אבל זה לא כל העולם.
כבר בקריאה הזאת יש סימן טוב: הרעה אינה מידית וייתכן שאפשר לבטל את רוע הגזרה כפי שקרה לנינווה. אלוהים פקד על יונה: "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ, כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי" (יונה א ב). וכשאנשי העיר שמעו על הסכנה הם אמרו: "מִי יוֹדֵעַ, יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים, וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד" (יונה ג ט).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד יא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.