ביאור:דניאל ד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דניאל ד י: "חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי, וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִת."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת רֹאשִׁי עַל מִשְׁכָּבִי, וְהִנֵּה מַלְאָךְ וְקָדוֹשׁ מִשָּׁמַיִם יוֹרֵד.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד י.


וְהִנֵּה מַלְאָךְ וְקָדוֹשׁ מִשָּׁמַיִם יוֹרֵד[עריכה]

סביר שנבוכדנצר לא למד ולא שמע אודות חלום יעקב:, ככתוב: "וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (ביאור:בראשית כח יא) "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (ביאור:בראשית כח יב), ובכל זאת בחלום שלו הוא גם רואה מלאך יורד מהשמים.
לפחות דניאל, שידע את התורה והנביאים, הבין מיד שהחלום באמת בא מאלוהים. דניאל הבין שאלוהים העניק לנבוכדנצר מסר חשוב. מסר חשוב לממלכת בבל ומלכה, ומסר חשוב לבני ישראל הנתונים בידו.

וְקָדוֹשׁ[עריכה]

נבוכדנצר לא היה יכול לראות שהמלאך הוא "קָדוֹשׁ". כל שהוא ראה זה את תוארו, גובהו, לבושו, האור שזרח ממנו, ודברים כאלה. אולם נבוכדנצר מתאר את המלאך כ"קָדוֹשׁ"

נבוכדנצר ראה את עצמו כמלך העולם. מלך מלכי כל המלכים הכבושים. הוא חשב שהוא קיבל זאת בקדושה והוא עצמו כאלוהים. אולם מדבריו ניתן להבין שהוא כורע ושוכב על משכבו לפני המלאך.להראות שהוא מכבד את היצור הזה, ומקבל אותו כראשות אלוהית חשובה.