ביאור:דניאל ד ט
דניאל ד ט: "עָפְיֵהּ שַׁפִּיר, וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ, תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹהִי (ידרון) יְדוּרָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא, וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב, וּמָזוֹן לַכֹּל בּוֹ, תַּחְתָּיו תִּמְצָא צֵל חַיַּת הַבָּר, וּבַעֲנָפָיו תָּדֹרְנָה צִפֳּרֵי הַשָּׁמִים, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד ט.
עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב[עריכה]
תאור מדהים ביופיו של עץ רחב ומוצלח שמביא ברכה לכל חי.
כמובן נבוכדנצר רואה את ממלכתו המנוהלת על ידיו כמו העץ המפואר הזה.
ואכן מעצמת-על כזו באמת הביאה ברכה לאנשי הממלכה, כפי שאמר גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם: "שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְיִטַב לָכֶם" (מלכים ב כה כד):
- חוק אחיד
- שפה משותפת
- כסף אחיד
- בטחון בדרכים
כמובן שעלינו לזכור שנבוכדנצר כבש את ירושלים והמלך "יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ" (מלכים ב כד א), ואחר כך נבוכדנצר כבש את ירושלים בשנית והגלה את יהויכין בנו לבבל (מלכים ב כד יב) עם נכבדי ירושלים ואוצרות המקדש והארמון. ואז בא נבוכדנצר בשלישית כבש את ירושלים, הרג את צדקיהו המלך, שהוא מינה, גזל שלל רב מהעיר, ושרף את בית המקדש שבנה שלמה (מלכים ב כה ט). אולם כל זאת קרה כפי שחזו הנביאים, ככתוב שנבוכדנצר עשה: "כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (מלכים ב כד ב).