ביאור:דניאל ד לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דניאל ד לד: "כְּעַן אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא, דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט, וְאֹרְחָתֵהּ דִּין, וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּעֵת אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר, מְשַׁבֵּחַ וּמְרוֹמֵם וּמְפָאֵר אֶת מֶלֶךְ הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר כָּל מַעֲשָׂיו אֱמֶת וְאָרְחוֹתָיו מִשְׁפָּט, וַאֲשֶׁר מְהַלְּכִים בְּגַאֲוָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּיל.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד לד.


כָּעֵת אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר, מְשַׁבֵּחַ וּמְרוֹמֵם וּמְפָאֵר אֶת מֶלֶךְ הַשָּׁמַיִם[עריכה]

כָּעֵת[עריכה]

עכשו, אחרי שסבלתי והבנתי שאני צריך לברך, לשבח ולרומם את מלך השמים, אחרת אני אמשיך לסבול.

אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר[עריכה]

אני ואפסי עוד, המלך המפואר ומהולל בכל העולם הקדום.
אני האדיר במלכים, והגדול מכל אדם אחר.

מְשַׁבֵּחַ וּמְרוֹמֵם וּמְפָאֵר אֶת מֶלֶךְ הַשָּׁמַיִם[עריכה]

נבוכדנצר מכיר שיש מלך חזק ממנו, שיושב בשמים, שולח מלאכים וחלומות, ומעניש מלכים גאים כדי שיכירו בו כמלך עליון.

נבוכדנצר רואה באלוהים מלך חזק, כשם שהוא היה מלך חזק על הרבה מלכים קטנים אחרים. נבוכדנצר מקבל שאלוהים חזק ממנו והוא משפיל את עצמו לפניו. הוא מרומם ומשבח אותו מפחד של עונש נוסף.

אין כאן ידיעה של אלוהים, הוכרה על מלכות הצדק שלו, הבנת החוקים הטובים שהוא נתן, יחס נאות לחלשים, עידוד להצלחה.

וַאֲשֶׁר מְהַלְּכִים בְּגַאֲוָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּיל[עריכה]

נבוכדנצר מסים את דבריו בהצהרה שאלוהים הוא חזק ויכול להשפיל גאים. למרות שאלוהים הוא זה שהביא הצלחה וגאוה לאיש לפני כן.

אלוהים יכול להשפיל, כרצונו השרירותי.

  • הוא יכול אבל הרבה פעמים לא עושה דבר לרשעים.
  • הוא יכול אבל הרבה פעמים לא עוזר לחלשים.
  • הוא יכול אבל משאיר לטבע לפעול כדרכו.

תשובת אלוהים לאיוב היא התשובה גם כאן, ואת התשובה הזאת לא כל כך קל להבין.

השאלה הקשה נשארה:
מה היא "דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט)?
על מי מוטלת החובה לעשות זאת, ואיך עושים את זה?