ביאור:דניאל ד טו
דניאל ד טו: "דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, (ואנתה) וְאַנְתְּ בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר, כָּל קֳבֵל דִּי כָּל חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָא יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעֻתַנִי, (ואנתה) וְאַנְתְּ כָּהֵל, דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ"."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - זֶה הַחֲלוֹם רָאִיתִי, אֲנִי הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאַתָּה בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּתְרוֹנוֹ אֱמֹר, כָּל-עֻמַּת שֶׁכָּל חַכְמֵי מַלְכוּתִי אֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹדִיעֵנִי הַפִּתְרוֹן, וְאַתָּה יָכוֹל, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בָּךְ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד טו.
וְאַנְתְּ בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר[עריכה]
בשפת המלך, דניאל נקרא "בֵּלְטְשַׁאצַּר".
כך גם פרעה נתן שם חדש ליוסף " וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף: צָפְנַת פַּעְנֵחַ" (ביאור:בראשית מא מה).
גם נבוכדנצר מודע שדניאל הוא מיוחד ואלוהים העניק לו יכולת להודיע פתרון החלום. כאשר יוסף התחיל לפתור את החלום הוא העלה מספר נקודות חשובות:
- "בִּלְעָדָי, אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא טז).
- "אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מא כה).
במטרה זאת יוסף נתן כבוד למלך שאלוהים דיבר איתו, והודיע שהוא יגיד רק מה שאלוהים יאמר במטרה להביא ברכה ושלום לפרעה.
כאן תגובת דניאל היתה בהלה והמתנה כדי לחשוב ולשקול את דבריו.
חשוב ללמוד לא להגיב בחופזה אלא לחשוב במתינות ובצורה מסודרת.
ואחרי ההמתנה וזרוז חוזר לפתור את החלום, דניאל מיד בפתיחה מודיע שזה חלם טוב, כדבריו: "אֲדוֹנִי, הַחֲלוֹם לְשׂוֹנְאֶיךָ וּפִתְרוֹנוֹ לְצָרֶיךָ" (ביאור:דניאל ד טז).
כָּל חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָא יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעֻתַנִי[עריכה]
החלום הוא ברור ומפחיד. העץ הוא ממלכת בבל, והנה אלוהים הודיע שהממלכה תגדע. אף אחד לא רצה להיות זה שיסביר את זה למלך, ויענש.
- דניאל הבין שהמלך פוחד מאלוהי יהודה ומתיסר, כי הוא שרף את בית המקדש ושדד את האוצרות.
- דניאל ידע שהנביאים חזו שאלוהים יעניש את בני ישראל על כל חטאיהם, ושהמלך היה כלי בידי אלוהים.
- דניאל ידע שיונה הלך להזהיר את נינווה, ומלך אשור חזר מרשעתו, העיר הפכה לטובה, ואלוהים לא הפך אותה לחרבה. גם כאן דניאל הבין שתשובה מעבירה את רוע הגזרה.
- דניאל הסתפק בבקשה שהמלך יהיה טוב לב, ככתוב: "וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן (וַחֲטָאֶיךָ בִּצְדָקָה פְדֵה וַעֲוֹנוֹתֶיךָ בְּחֹן עֲנִיִּים)" (ביאור:דניאל ד כד) וזה יביא לך שלוה. דניאל לא ביקש רשות לבנות את בית המקדש, או לקבל חזרה את אוצרות יהודה. זאת לא היתה מלחמה בין אלוהים לנבוכדנצר, כמו המאבק בין אלוהים לפרעה. דניאל הסתפק שנבוכדנצר יהיה מלך טוב, וזה יהיה טוב לבני ישראל.