ביאור:דניאל ד לג
דניאל ד לג: "בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי, וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי, וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן, וְעַל מַלְכוּתִי הָתְקְנַת, וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בּוֹ בַזְּמַן דַּעְתִּי תָּשׁוּב עָלַי, וְלִיקַר מַלְכוּתִי הֲדָרִי, וְזִיוִי יָשׁוּב אֵלַי, וְאוֹתִי – יוֹעֲצַי וְשָׂרַי יְבַקְּשׁוּ, וְעַל מַלְכוּתִי הוּכַנְתִּי, וּגְדֻלָּה יְתֵרָה נוֹסְפָה לִי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד לג.
וּגְדֻלָּה יְתֵרָה נוֹסְפָה לִי[עריכה]
לאחר החוויה הקשה שעבר נבוכדנצר, הוא שב לגדולתו:
- דעתו שבה עליו.
- הוא חזר להדר מלכותו וזיוו.
- יועציו שבו להתחנף.
- מלכותו נכונה.
- ועוד מלכותו גדלה עוד יותר.
וכל זה בלי שהוא פדה את חטאיו או חן עניים.
נבוכדנצר גאה בהצלחתו. שמח שהוא עבר בהצלחה את הבחינה ואלוהים השיב לו הכל - כיפר על חטאיו.
הסיפור מזכיר את סיפור איוב, שאחרי סיבלו הרב, אלוהים השיב לו את רכושו, משפחתו ובריאותו.
איוב לפחות שמע מאלוהים מה הוא תפקידו של אלוהים ואיך הוא מנהל את היקום. נבוכדנצר לא יודע למה הוא סבל, ולא למד להיות הגון לעתיד. הוא רק למד שיש מלך חזק ממנו שמשפיל חלשים כרצונו השרירותי.