קטגוריה:דניאל ד לג
נוסח המקרא
בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי
בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הָתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי.
בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִיוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃
בֵּ/הּ־זִמְנָ֞/א מַנְדְּעִ֣/י׀ יְת֣וּב עֲלַ֗/י וְ/לִ/יקַ֨ר מַלְכוּתִ֜/י הַדְרִ֤/י וְ/זִוִ/י֙ יְת֣וּב עֲלַ֔/י וְ/לִ֕/י הַדָּֽבְרַ֥/י וְ/רַבְרְבָנַ֖/י יְבַע֑וֹן וְ/עַל־מַלְכוּתִ֣/י הָתְקְנַ֔ת וּ/רְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"וליקר מלכותי הדרי" - ולכבוד מלכותי חזרתי
"וזיוי" - ותואר פני
"ולי הדברי ורברבני יבעון" - ואותי יועצי ושרי היו מבקשים וחפצים שאשוב
"התקנת" - הוכנתי
"ורבו יתירה הוספת לי" - וגדולה יתירה מן הראשונה נתוספת לי אמרו רבותינו שרכב על ארי וקשר תנין בראשומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יבעון" - ענין שאלה ובקשה כמו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כא)
מצודת דוד
"בה זמנא" - בעת ההיא כאשר ברכתי לה' אז שבה עלי הדיעה שהיה לי מאז וחזרתי לכבוד מלכותי וזוהר פני שבה עלי ויועצי ושרי שאלו ובקשו לי למשול בהם כמאז
"התקנת" - הוכנתי על מלכותי וגדולה יתירה ומרובה נתוסף לי
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בּוֹ בַזְּמַן דַּעְתִּי תָּשׁוּב עָלַי, וְלִיקַר מַלְכוּתִי הֲדָרִי, וְזִיוִי יָשׁוּב אֵלַי, וְאוֹתִי – יוֹעֲצַי וְשָׂרַי יְבַקְּשׁוּ, וְעַל מַלְכוּתִי הוּכַנְתִּי, וּגְדֻלָּה יְתֵרָה נוֹסְפָה לִי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד לג.
וּגְדֻלָּה יְתֵרָה נוֹסְפָה לִי
לאחר החוויה הקשה שעבר נבוכדנצר, הוא שב לגדולתו:
- דעתו שבה עליו.
- הוא חזר להדר מלכותו וזיוו.
- יועציו שבו להתחנף.
- מלכותו נכונה.
- ועוד מלכותו גדלה עוד יותר.
וכל זה בלי שהוא פדה את חטאיו או חן עניים.
נבוכדנצר גאה בהצלחתו. שמח שהוא עבר בהצלחה את הבחינה ואלוהים השיב לו הכל - כיפר על חטאיו.
הסיפור מזכיר את סיפור איוב, שאחרי סיבלו הרב, אלוהים השיב לו את רכושו, משפחתו ובריאותו.
איוב לפחות שמע מאלוהים מה הוא תפקידו של אלוהים ואיך הוא מנהל את היקום. נבוכדנצר לא יודע למה הוא סבל, ולא למד להיות הגון לעתיד. הוא רק למד שיש מלך חזק ממנו שמשפיל חלשים כרצונו השרירותי.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד לג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.