מ"ג דניאל ד לג
כתיב:
בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזיוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי.
מנוקד:
בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִיוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הׇתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי.
עם טעמים:
בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִיוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"וליקר מלכותי הדרי" - ולכבוד מלכותי חזרתי
"וזיוי" - ותואר פני
"ולי הדברי ורברבני יבעון" - ואותי יועצי ושרי היו מבקשים וחפצים שאשוב
"התקנת" - הוכנתי
"ורבו יתירה הוספת לי" - וגדולה יתירה מן הראשונה נתוספת לי אמרו רבותינו שרכב על ארי וקשר תנין בראשומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יבעון" - ענין שאלה ובקשה כמו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כא)
מצודת דוד
"בה זמנא" - בעת ההיא כאשר ברכתי לה' אז שבה עלי הדיעה שהיה לי מאז וחזרתי לכבוד מלכותי וזוהר פני שבה עלי ויועצי ושרי שאלו ובקשו לי למשול בהם כמאז
"התקנת" - הוכנתי על מלכותי וגדולה יתירה ומרובה נתוסף לי