רש"י על דניאל ד לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ד' • פסוק ל"ג | >>
א • ב • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', ל"ג:

בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִיוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃


"ביה זמנא" - באותו זמן

"וליקר מלכותי הדרי" - ולכבוד מלכותי חזרתי

"וזיוי" - ותואר פני

"ולי הדברי ורברבני יבעון" - ואותי יועצי ושרי היו מבקשים וחפצים שאשוב

"התקנת" - הוכנתי

"ורבו יתירה הוספת לי" - וגדולה יתירה מן הראשונה נתוספת לי אמרו רבותינו שרכב על ארי וקשר תנין בראשו