רש"י על דניאל ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ד' • פסוק ט' | >>
א • ב • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', ט':

עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ ידרון יְדוּרָן֙ צִפְּﬞרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃


"עפיה שפיר" - ענפו נאה

"ואנבה שגיא" - פריו רב

"מזון לכולא ביה" - וכדי מזון לכל בריה היה בו

"תטלל" - לשון צל

"ידורון" - ל' מדור ולינה

"יתזון" - ל' מזון