לדלג לתוכן

רש"י על דניאל ד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ד' • פסוק ט"ז |
א • ב • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', ט"ז:

אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מָרִ֕אי חֶלְמָ֥א לשנאיך לְשָֽׂנְאָ֖ךְ וּפִשְׁרֵ֥הּ לעריך לְעָרָֽךְ׃


"אדין דנייאל אשתומם" - שתק

"ורעינוהי" - ומחשבותיו

"יבהלוניה" - שהיה ירא לפתור לו חלום

"מרי" - אדוני אמרו רבותינו מארי חלמא לשנאך קדש הוא תלה עיניו להקב"ה ואמר חלום זה יתקיים על שנאך זה וא"ת לנבוכדנצר אמר והלא ישראל שונאו אפשר שיקללם

"לערך" - לשונאך כמו ויהי ערך (שמואל א כה)