מ"ג דניאל ד טז
כתיב:
אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך לשנאך ופשרה לעריך לערך.
מנוקד:
אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא לשנאיך לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לעריך לְעָרָךְ.
עם טעמים:
אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מָרִ֕אי חֶלְמָ֥א לשנאיך לְשָֽׂנְאָ֖ךְ וּפִשְׁרֵ֥הּ לעריך לְעָרָֽךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ורעינוהי" - ומחשבותיו
"יבהלוניה" - שהיה ירא לפתור לו חלום
"מרי" - אדוני אמרו רבותינו מארי חלמא לשנאך קדש הוא תלה עיניו להקב"ה ואמר חלום זה יתקיים על שנאך זה וא"ת לנבוכדנצר אמר והלא ישראל שונאו אפשר שיקללם
"לערך" - לשונאך כמו ויהי ערך (שמואל א כה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אשתומם" - ענין תמהון ושתיקה כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג)
"לערך" - לשונאך כמו ויהי ערך (שמואל א כה)
מצודת דוד
"אשתומם" - עמד מושתק ובתמהון כערך שעה אחת ומחשבותיו הבהילו אותו
"חלמא" - החלום והפתרון אל יבהילו אותך וכאומר הלא לא עליך המה
"מרי" - אדוני החלום יקוים בשונאך והפתרון באויבך והוא כפל ענין במ"ש