רש"י על דניאל ד יב
<< | רש"י על דניאל • פרק ד' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃
"ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו" - אך עיקר שרשיו הניחו
"ובאסור די פרזל ונחש" - כלומר תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבליה
"בדתאא" - בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם
"יצטבע" - יהא שרוי תמיד לשון טבילה
"חלקה" - חלקו