קטגוריה:דניאל ד יב
נוסח המקרא
ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא
בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא.
בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃
בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֙וֹ/הִי֙ בְּ/אַרְעָ֣/א שְׁבֻ֔קוּ וּ/בֶֽ/אֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּ/נְחָ֔שׁ בְּ/דִתְאָ֖/א דִּ֣י בָרָ֑/א וּ/בְ/טַ֤ל שְׁמַיָּ/א֙ יִצְטַבַּ֔ע וְ/עִם־חֵיוְתָ֥/א חֲלָקֵ֖/הּ בַּ/עֲשַׂ֥ב אַרְעָֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ובאסור די פרזל ונחש" - כלומר תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבליה
"בדתאא" - בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם
"יצטבע" - יהא שרוי תמיד לשון טבילה
"חלקה" - חלקומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ברם" - אבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה אסור ומקושר בקשורי ברזל ונחושת בעשב של השדה לבל יזוז ממקומו
"יצטבע" - יתכבס בטל השמים
"ועם חיותא" - עם החיות יהיה חלקו בעשב השדה לאכול בהם חלק כחלק
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אוּלָם עִקַּר שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ הַנִּיחוּ, וּבְאֵסוּר שֶׁל בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת בְּדֶשֶׁא שֶׁל הַבָּר, וּבְטַל הַשָּׁמַיִם יִטְבֹּל, וְעִם הַחַיָּה חֶלְקוֹ בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד יב.
חֶלְקוֹ בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ
בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ
"שְׁבֻקוּ" - השאיר, הניח, עזב, נטש. כך שהשורשים נשארו עיפים, יגעים, נלאים.
אולם קיימת בעיה בפרוש שמעל. המילה "בְּרַם" - 'אוּלָם', 'אבל', 'בהיפוך' - מציינת שמה שיעשה לשורשים הוא בהיפוך לגדיעת העץ. העץ יגדע, הענפים והעלים יפלו לקרקע, ברם, אולם, אבל השורשים באדמה ישארו. העץ לא ימות לגמרי. ההפך מגורל הגזע יקרה לשורשים. טל השמים ישקה את השורשים. כך העץ יוכל לשוב לתחיה ולצמוח מחדש.
המילה "עִקַּר" מופיעה: כדבר הכי חשוב, לב העניין; מהות, ולא (בניקוד שונה) מהשורש 'עקר' - לגדוע, לתלוש, להוציע מהשרש.
- כלומר - בהיפוק לגזע שימות, עיקר השורשים, החלק החשוב של העץ ישרוד ויחיה. כך אמר המלאך, וזה הנחה את דניאל למצוא נחמה ופתרון לחלום הבלהות הזה.
וּבְאֵסוּר שֶׁל בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת בְּדֶשֶׁא שֶׁל הַבָּר
הדבר נשמע מפחיד מאוד, יחרשו את האדמה סביב לעץ בלהבי ברזל ונחשת.
"בֶאֱסוּר"
- פעל - למנוע: "הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ" (במדבר ל ג), לקשור: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" (ביאור:בראשית מו כט).
- שם עצם - מתקן, מחרשה, גדר, חומה.
כאן ייתכן שקשרו מחרשה של ברזל ונחשת כדי לחרוש את האדמה, או בנו גדר מעל או מסביב לשורשים כדי להגן עליהם.
אולם אין כאן כוונה לגרום נזק לשורשים, אלא שיקלו על עשב השדה לצמוח במקום. יהיה מישהו שיטפל בשורשים וישמור את שארית העץ בחיים.
וּבְטַל הַשָּׁמַיִם יִטְבֹּל, וְעִם הַחַיָּה חֶלְקוֹ בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ
אולם, לא הכל ימות. האזור לא יהפוך למדבר. השורשים יחיו בתוך הקרקע ועשבים ודשא יצמחו מהעץ המת. חלקו יהיה כעשב השדה.
העץ הענק ירד מגדולתו להיות כעשב השדה, אולם הוא ישאר חי, מוכן להתחיל לצמוח מחדש ולבנות את עצמו לעץ מפואר.
הדמוי מראה שהממלכה המפוארת של נבוכדנצר תתמוטט, ובירתו, בבל המפוארת, תהפוך לעיר ככל הערים. ייתכן שמרכז הכוח העולמי יעבור למקום אחר, אולם השורשים של הממלכה ישארו יציבים ושרירים, ויש אפשרות שהם יקומו לתחיה מחדש. התרבות והמנהלה לא תגמר אלא תשרוד ותפרח.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד יב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.