מ"ג דניאל ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון [ידורן] צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי ידרון [יְדוּרָן] צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ ידרון יְדוּרָן֙ צִפְּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עפיה שפיר" - ענפו נאה

"ואנבה שגיא" - פריו רב

"מזון לכולא ביה" - וכדי מזון לכל בריה היה בו

"תטלל" - לשון צל

"ידורון" - ל' מדור ולינה

"יתזון" - ל' מזון

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עפיה" - העלין שבו היו נאים ויפים ופירותיו היו מרובים והיה די בהם לזון ולכלכל את כל הבריות

"תחתוהי" - תחתיו חסו בצלו חית השדה ובענפיו יקננו עוף השמים ומפירותיו היו נזונים כל הבריות

מצודת ציון

"עפיה" - העלין כמו מבין עפאים (שם קד)

<< · מ"ג דניאל · ד · ט · >>