מ"ג דניאל ד ט
כתיב:
עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא.
מנוקד:
עׇפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי ידרון יְדוּרָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כׇּל בִּשְׂרָא.
עם טעמים:
עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ ידרון יְדוּרָן֙ צִפְּﬞרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ואנבה שגיא" - פריו רב
"מזון לכולא ביה" - וכדי מזון לכל בריה היה בו
"תטלל" - לשון צל
"ידורון" - ל' מדור ולינה
"יתזון" - ל' מזוןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עפיה" - העלין כמו מבין עפאים (שם קד)
מצודת דוד
"עפיה" - העלין שבו היו נאים ויפים ופירותיו היו מרובים והיה די בהם לזון ולכלכל את כל הבריות
"תחתוהי" - תחתיו חסו בצלו חית השדה ובענפיו יקננו עוף השמים ומפירותיו היו נזונים כל הבריות