משנה פרה ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ב · משנה ב | >>
פרה שקרניה וטלפיה שחורים, יגודג.
גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה.
והננסת, כשרה.
היתה בה יבלת וחתכה, רבי יהודה פוסל.
רבי שמעון אומר, כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום, פסולה.
משנה מנוקדת
פָּרָה שֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים, יָגֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵינָם פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. וְהַנַּנֶּסֶת, כְּשֵׁרָה. הָיְתָה בָהּ יַבֶּלֶת וַחֲתָכָהּ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מְקוֹם שֶׁנִּטַּל וְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם, פְּסוּלָה.
נוסח הרמב"ם
פרה שקרניה וטלפיה שחורים - יגוד.
- גלגל העין, והשיניים, והלשון - אינן פוסלין בפרה.
- והננסת - כשרה.
- היתה בה יבולת, וחתכה -
- רבי יהודה - פוסל.
- רבי שמעון אומר:
- כל מקום שניטל, ולא העלה מקומו שיער אדום - פסולה.
פירוש הרמב"ם
יגוד - יחתוך, מאמרו "גודו אילנא"(דניאל ד, יא).
ותרגום "פרסא" "טלפא".
ננסת - הקצרה.
[והיה עולה בדעתינו] שמאמר האל "תמימה"(במדבר יט, ב) שלימה בכל הדברים, והודיענו שעניין "תמימה" שלימת האודם.
והלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
יגוד - יחתוך מלשון (דניאל ד, יא) גודו אילנא ובבכורות בפרק אלו מומין (בכורות מד, א) מוקי לה בעילוי זכרותייהו ובתוספ' (תוספתא פרה, ב) נמי תניא ניטלו קרניה וטלפיה והזכר עמהם פסולה:
הננסת - ננס פסול באדם וכשר בבהמה כדתנן בפ' אלו מומין (בכורות מה, ב):
יבלת - וורוא"ה בלעז:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ב) "רבי מאיר אומר, פרה שגלגל עיניה שחורים, אם אין פרה אחרת כיוצא בה, פסולה":
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
יגוד - יחתוך. כמו גודו אילנא (דניאל ד, יא):
והננסת - קטנה ביותר. שזה מום באדם ואינו מום בבהמה ד:
יבלת - וורוא"ה בלע"ז:
ר' יהודה פוסל - והלכה כר' יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
יגוד - כשהשחרות אינו מגיע לזכרות (היינו עצם התחו' בתוך הקרנים וכך בתוך הטלפי'. דזו היא כף הרגל. ויש בחודו של קרן כשתים וג' אצבעות. שאין זכרות מגיע שם רש"י) דאי מגיע אין לה תקנה שאם יחתוך שם יעשנה בעלת מום הר"ש. משמא דגמ' פ"ז דבכורות ד' מ"ד:
והננסת כשרה - כתב הר"ב שזה מום באדם ואינו מום בבהמה שמאמר האל תמימה (היה עולה בדעתינו) שלימה בכל הדברים. והודיענו שענין תמימה שלימת האודם הרמב"ם. ועיין בפי' הר"ב משנה ה':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ג) (על המשנה) יגוד. כשהשחרות אינו מגיע לזכרות [והיינו עצם התחוב בתוך הקרנים. וכן בתוך הטלפים, דזו היא כף הרגל. ויש בחוד של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם. רש"י], דאי מגיע יעשנה בעל מום אם יחתוך שם, גמרא:
(ד) (על הברטנורא) שמאמר האל תמימה הודיענו שענינו שלימות האודם. הר"מ. ועיין בהר"ב משנה ה':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרה שקרניה וכו': בכורות פ' מומין אלו ומפ' זעירי דהא דקתני יגוד מעילוי זכרותייהו קאמר פי' רש"י ז"ל שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יגוד אבל יותר מכאן מפסלא שאם יחתוך עד לשם הוא עושה אותה בעלת מום. ובערוך גריס יגור בריש פי' ינסר כמו מגוררות:
אינם פוסלים בפרה: פי' במראה. תניא בתוספתא ר"מ אומר פרה שגלגל עיניה שחורים אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה:
והננסת כשרה: פי' בערוך ננסת קצרה ודקה:
כל מקום שניטל ולא העלה וכו': כך מ"מ:
ולא העלה מקומו שער אדום פסולה: הא אם העלה שער אדום כשרה. ור' יהודה ס"ל דאפילו עלה אדום פסולה לפי שאינו עולה בו אדמימות גמורה אבל הוא שער לקוי הראב"ד ז"ל בהשגות בפ' ראשון דהלכות פרה אדומה סי' ב' ה' ו':
תפארת ישראל
יכין
יגוד: ר"ל יחתוך המקום השחור. ודוקא בשאין השחרות שבהקרן או בהטלף עד הזכרות שבתוך הקרן והטלף. דאם יצטרך לחתוך הזכרות נעשה בעל מום ופסול:
גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה: אם הן שחורים. ואין אחרת בנמצא [רב"א]:
והננסת: צווערג בל"א. דזה פסול רק באדם ולא בבהמה. אפילו בקרבן ממש [בכורות פ"ז מ"ו]. וסד"א דאפ"ה בפרה תפסל מדכתיב תמימה. קמ"ל:
היתה בה יבלת: געוויכס בל"א [ולרש"י בחומש ווארצע בל"א. וכן תרגם רמ"ד באשכנזי. ולפע"ד קשה לומר כן. דהרי בבכורות [ד"מ ע"ב] מסקינן דדוקא ביש בתוכו עצם פסול. ואילו בווארצע מעולם לא ראיתי שיהיה בה עצם. אלא רק דלדול בשר בעלמא הוא. וכעין חניטה שבאילן וכש"ס שם]:
וחתכה: נ"ל דהכא אפילו אין עצם בתוך היבלת. שכשרה כשלא חתכה. עכ"פ בחתכה. אפילו בהעלה במקומה שער אדום. פסול:
רש"א כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום פסולה: והא דל"ק והעלה במקומה שער אדום כשר. היינו לאשמעינן דיוקא. דדוקא בוודאי לא העלה במקומו שער אדום. אבל בסתמא. וכגון שאינו ידוע המקום שחתכוה. והרי משהו של מקום ב' שערות א"א לבדקו. אפ"ה כשר. א"נ קמ"ל חומרא שבהיה לה יבלת במקום שאין שם שערות מצויין. כגון בדד ובחיק הבהמה. כיון שלא העלה שם שער אדום. אע"ג שאין המקום ההוא ראוי לשער. אפילו הכי פסול:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת