משנה פרה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי אליעזר אומר, פרת חטאת המעוברת, כשרה.

וחכמים פוסלין.

רבי אליעזר אומר, אינה נלקחת מן הנכרים.

וחכמים מכשירים.

ולא זו בלבד, אלא כל קרבנות הצבור והיחיד, באין מהארץ ומחוצה לארץ, מן החדש ומן הישן, חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ.

נוסח הרמב"ם

רבי אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשרה וחכמים פוסלין רבי אליעזר אומר אינה נלקחת מן הגוי וחכמים מכשירין ולא זו בלבד אלא כל קרבנות הציבור והיחיד באין מהארץ ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ.

פירוש הרמב"ם

רבי אליעזר אומר, שמא רבעה העובד כוכבים ותהיה פסולה, וחכמים לא יחושו לרביעה, לפי שהוא לא יפסיד בהמתו בזה הענין, והמכוון שפרת חטאת שנרבעה פסולה למאמר השם יתברך (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם מום בם. כל שמום פוסל בו דבר ערוה פוסל בו כי משחתם כוונתו דבר ערוה כמו שאמרו (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו. כפי מה שביארנו בתמורה (פ"ו) ואומר ג"כ רבי אליעזר שפרה אדומה ולא נתאמת לנו שלא נרבעה לא תלקח מן העובד כוכבים למאמר השם יתברך (במדבר יט, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וגו' בני ישראל יקחו ולא העובדי כוכבים יקחו, וחכמים אומרים שאם קנה אותה ישראל שהיא כשירה, שהרי ישראל הן אותן שלקחוה וכן שאר קרבנות, ור' אליעזר יאמר שלא לוקחין מן העובד כוכבים משום רביעה, וחכמים אומרים שהעובד כוכבים לא יעשה זה בבהמתו מפני שיפסידה. וכוונת מן החדש ומן הישן רצה לומר המנחות שהן תבאנה מן החדש ומן הישן זולת עומר ושתי הלחם כפי מה שביארנו, ואמרנו בפרק ח' ממנחות (דף עז.) ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש רבינו שמשון

פרה המעוברת:    וא"ת מעוברת לר' אליעזר היכי משכחת לה הא אמר פרה בת שתים ותנן בפרק הלוקח בהמה (בכורות יט, ב) פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן ולמאי דפרישית לעיל (משנה, פרה א, ב) דבת שתים לאו למעוטי יתר ניחא וא"ת בלאו מעוברת תיפוק לי דעלה עליה זכר פסולה כדתנן בפירקין (מ"ד) ובפרק כל שעה (פסחים כו, ב) מייתי לה וי"ל דאתיא כרבי יהודה דאמר העלהו פסולה ואם מעצמו כשרה ועוד י"ל דה"מ כשידעו הבעלים בשעת עליית זכר אבל לא ידעו עד אחרי כן כשרה דבעי' עובד דומיא דעבד כדאמרי' בריש אלו מציאות (בבא מציעא כב, א) דמחלקינן בין עודהו הטל עליהן וצמח לאין עודהו וכי יותן דומיא דכי יתן ומיהו השתא דבספרי זוטא קתני ר' יהודה אומר עלה עליה זכר שלא לדעת הבעלים כשירה משמע שלא לדעת שלא ידעו הבעלים אבל ידעו ואפי' עלה מעצמו כהעלוהו דמי מכלל דלרבנן אפילו בלא ידעו פסולה וצריך לומר על כרחין דמתני' דהכא כר' יהודה והשתא ר' אליעזר מכשיר במעוברת לטעמיה דאמר בפ' אלו טריפו' (חולין נח, א) עובר ירך אמו והוי כגופה דפרה וחכמים פוסלין דלאו ירך אמו ולא הוי כפרה אלא חולין גמורין כדאשכחן בפ' כיצד מערימין (תמורה כה, ב) השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי נאכל לכל אדם ובכל מקום ולעולם, משום דאם שיירו משוייר. והא דפסלי רבנן הכא, היינו עד שתלד. אי נמי, כיון דעובר לאו ירך אמו נפסלת מטעם מלאכה והרב רבי יצחק מסימפונט פירש, דהא דפליגי הכא בפרה מעוברת לאו באם פליגי אלא בעובר אם כשר לפרה משום דכתיב (במדבר יט, ב) ויקחו אליך פרה אדומה דבעינן פרה בשעת לקיחה לאפוקי האי דעובר הוא ואפילו עגלה בשעת לקיחה ואחר כך הגדילה היה פוסל אלא נקט מעוברת משום רבותא דר"א דמכשיר אפילו בעובר בשעת לקיחה ותניא בספרי זוטא פרה שלא יקחו עגלה ויגדילו אמרו מעשה שלקחו פרה עוברה אדומה מבין העבודת כוכבים והיו משמרים אותה עד שהיתה יולדת אם היה ולד נקבה כשר לפרה ולפי דבריו ההיא דרשה דלא כר"א:

אינה נקחת מן העובד כוכבים:    בחיישינן לרביעה פליגי כדאיתא בפרק אין מעמידין (עבודה זרה כג, א) והיכא דודאי רבעה פסולה אפילו למ"ד פרה קדשי בדק הבית היא דכתיב כי משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועובדי כוכבים פוסלים בו ועוד אמרי' התם דטעמא דר"א כדתני שילא בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו ותרווייהו צריכי דטעמא דרביעה איצטריך לאסור אפילו ע"י תגר ישראל כדאמר התם וטעמא דישראל יקחו איצטריך לאסור אפי' היכא דישראל היו משמרים אותה משעה שנולדה:

חוץ מן העומר ושתי הלחם:    פלוגתא היא במנחות בפ' כל הקרבנות (מנחות פג: פד.):

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ב) "ר"א אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים אמרו לו מעשה ולקחו מן העובדי כוכבים בצידן ודומה היתה נקראת ר' יהודה אומר משמרים אותה שלא לעבוד בה כל עבודה אמרו לו א"כ אין לדבר סוף אלא הרי היא בחזקת כשרה":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רבי אליעזר אומר פרה מעוברת כשרה - רבי אליעזר ורבנן דהכא קיימי בשיטת רבי יהודה א דאמר לקמן בפרקין דעלה עליה זכר אינה פסולה אלא אם כן עלה עליה מדעת בעל הפרה, ופליגי הכא במעוברת שעלה עליה זכר מעצמו בלא דעת הבעלים, ורבי אליעזר דמכשיר סבר עובר ירך אמו הוא והוי כגופה דפרה, ורבנן דפסלי סברי עובר לאו ירך אמו הוא ונפסלת מחמת מלאכה, שנושאת את עוברה. והלכה שהיא פסולה משעה שעלה עליה זכר אפילו שלא מדעת בעלים ואפילו אינה מעוברת, ודלא כר' יהודה:

אינה נלקחת מן הנכרים - שחשודים על הרביעה, ושמא נרבעת בידם ב:

וחכמים מכשירין - מפני שהבהמה נעשית עקרה כשרובעה, שהנכרי חס על בהמתו שלא תעקר:

ולא זו בלבד - לא בפרת חטאת בלבד פליגי ר' אליעזר ורבנן, אלא בכל קרבנות הצבור והיחיד פוסל ר' אליעזר אם נלקחו מן הנכרים, דחייש לרביעה. וחכמים מכשירין. ואין הלכה כר' אליעזר:

באין מארץ ומחוצה לארץ - כל הקרבנות באין בין מן הארץ בין מחוצה לארץ בין מן החדש בין מן הישן:

חוץ מן העומר ושתי הלחם - דאמר קרא (ויקרא כג, י), ובשתי הלחם כתיב (ויקרא כג, יז) ממושבותיכם תביאו לחם. ואין באין אלא מן החדש, דכתיב בהו מנחה חדשה:

פירוש תוספות יום טוב

רבי אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשרה - עיין מ"ש בשם הר"ש ברפ"ק [ומ"ש הר"ב דפליגי בעובר ירך אמו הוא. והכי אשכחן בספ"ו דתמורה. וע"ש]:

כשרה - פירש הר"ב דבשטת ר"י קיימי כו'. וכ"כ הר"ש. והראב"ד בפ' א' מהלכות פרה אדומה [הלכה ז'] כתב שר"א מודה שאם עלה עליה זכר שהיא פסולה שהמעוברת תובעת זכר היא וצריכה היא. אבל עלה עליה זכר שלא בשעת תביעתה. צער הוא לה ומשא. וחכמים שהם פוסלים במעוברת. משום חשש דשלא לרצונה. הם פוסלים ע"כ. ומ"ש הר"ב והלכה שהיא פסולה כו' ואפי' אינה מעוברת. דאי מעוברת פסולה מטעם שכתב. שנושאת את עוברה. ובכך מיישב מהר"ר וואלף וורמייז"א ללשון הרמב"ם בפרק א' מהלכות פרה אדומה שכתב. ואצ"ל מעוברת. והקשה הכ"מ מאי ואצ"ל דהיא היא:

ר"א אומר אינה נלקחת מן הכנענים - פי' הר"ב דחשודים על הרביעה כדאי' בפ' אין מעמידין (דף כג.) דהיכא דודאי רבעה פסולה אפילו למ"ד פרה קדשי ב"ה היא (כמ"ש הרב במשנה ג). דכתיב (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל בו (ובפרה כתיב אשר אין בה מום) דבר ערוה וע"א פוסלים בו והשחתה הוא ערוה שנאמר (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר. [כמ"ש הר"ב ברי' פ"ו דתמורה] הר"ש:

באין מהארץ ומח"ל וכו - שנויה כבר ברפ"ח דמנחות וע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) והר"א כתב, שר' אליעזר מודה שאם עלה עליה זכר שפסולה. שהמעוברת תובעת זכר היא, וצריכה היא. אבל עלה עליה שלא בשעת תביעה, צער הוא לה ומשא. וחכמים פוסלין מעוברת משום חשש דשלא לרצונה:

(ב) (על הברטנורא) ופסולה אפילו למאן דאמר קדשי בדק הבית היא. הר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת:    והקשה הר"ש ז"ל וא"ת מעוברת לר' אליעזר היכי משכחת לה האמר ריש פירקי' דלעיל פרה בת שתים ותנן בפ' הלוקח בהמה פרה וחמור בני שלש ודאי לכהן דבת שתים לא קילדה ולמאי דפרישית לעיל דבת שתים לאו למעוטי יתר ניחא ע"כ:

ר' אליעזר אומר אינה נלקחת וכו':    ע"ז פ' אין מעמידי' דף כ"ג תני שילא מ"ט דר"א דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו בני ישראל יקחו ולא העכו"ם יקחו ופרכי' התם והא קתנינן בברייתא במילתיה דר' אליעזר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה לדמה בן נתינה בעדרו ונכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא אלמא לית ליה קיחה לר' אליעזר ומשני ע"י תגרי ישראל זבון פי' רש"י ז"ל סרסור ישראל לקחם משלו מן העכו"ם לעצמו וחזר ומכרה לישראל ופרכי' לשילא דתני טעמא דר' אליעזר משום קיחה ור' אליעזר לא חייש לרביעה והתניא וכו' ומשנינן דר' אליעזר תרתי אית ליה קיחה ומש"ה בעינן תגרי וחייש נמי לרביעה וצריכה שימור דישראל משעה שנולדה. ועיין במ"ש שם ראש הפרק.

באים מהארץ ומחו"ל:    עיין במ"ש במנחות ר"פ כל קרבנות בשם תוס' ז"ל. וצריך לומר דכל קרבנות הצבור דקתני משמש לפניו ולאחריו לפניו לפלוגתא דר' אליעזר וחכמים ולאחריו אליבא דכ"ע רצוני לומר הני תנאי דהכא אלא שיש תנאים אחרים דפליגי אהא כמו שכתבתי שם ר"פ כל קרבנות:

בסוף פי' רעז"ל דכתיב בהו מנחה חדשה אמר המלקט בעומר לא כתיב מנחה חדשה רק כתיב ראשית קצירכם דמשמע מן החדש ולא מן הישן ושם בפ' כל קרבנות הארכתי יותר ע"ש:


פירושים נוספים