ביאור:משנה פרה פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת פרה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

מסכת פרה עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

תכונות הפרה האדומה[עריכה]

חטיבה I: בחירת הפרה[עריכה]

(א) רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת - כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

לעניין הפרה המעוברת, ראו לקמן משנה ד: ר' יהודה כר' אליעזר, שעצם ההרבעה של הפרה אינה פוסלת אותה, אלא אם נעשתה בכונה ע"י אדם.

לעניין מקור הקניה של הפרה – כנראה חושש ר' אליעזר שמא עשה בה הגוי מלאכה.

סיום המשנה חוזר על האמור במנחות ח, א, וניתן ללמוד ממנו שמותר לקנות את הקרבנות מהגויים, למרות שהדבר לא נאמר בפירוש.

השוו בבלי ע"ז כד א: ר' אליעזר מסביר את קניית הפרה האדומה מדמא בן נתינא בכך שישראל היו משמרים אותה.

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינָה נִלְקַחַת מִן הַגּוֹיִם. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.

וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד, בָּאִים מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן,
חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ.


(ב) פָּרָה שֶׁקְּרָנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִין – יָגֹר. יחתוך

גֶּלְגֵּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן - אֵינָן פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. וְהַנַּנֶּסֶת - כְּשֵׁרָה.

לעניין פרה ננסת ולעניין היבלת החתוכה ("יותרת"), וכן יוצא דופן (שהומלטה בניתוח קיסרי) – השוו בכורות ז, ו.

הָיְתָה בָּהּ יַבֹּלֶת וַחֲתָכָהּ - רְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנִּטַּל, וְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם - פְּסוּלָה.


(ג) יוֹצָא דֹפֶן וְאֶתְנַן וּמְחִיר - פְּסוּלָה. רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר,

השיקול ש"אין זו באה לבית" הוזכר גם בביאור לעיל א, ב. והשוו גם לבבלי ע"ז יז א, שם מעריך ר' אליעזר רעיון דומה במקצת מפי ישו הנוצרי.

שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כג יט) "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' אֱלהֶיךָ",
אֵין זוֹ בָאָה לַבַּיִת!

חטיבה II: אין בה מום ולא עלה עליה עול[עריכה]

כָּל הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין - וּפוֹסְלִין בַּפָּרָה.

רָכַב עָלֶיהָ, נִשְׁעַן עָלֶיהָ, נִתְלָה בִזְנָבָהּ, עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר,

פסילת פרה ש"רכב עליה" וכו' היא בגלל הכתוב "לא עלה עליה עול" (במדבר יט ב), והיא תופסת גם בעגלה ערופה.

וראו לעניין הדיש בתוספתא ב, ב, שהעניין תלוי בכוונת הבעלים.

קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, נָתַן טַלֵּיתוֹ עָלֶיהָ - פְּסוּלָה.
אֲבָל קְשָׁרָהּ בַּמּוֹסֵרָה, עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחְלִיק, פָּרַס טַלֵּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים - כְּשֵׁרָה.

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכָהּ - כְּשֵׁרָה, לְצֹרֶךְ אַחֵר - פְּסוּלָה.


(ד) שָׁכַן עָלֶיהָ הָעוֹף - כְּשֵׁרָה. עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר - פְּסוּלָה.

ראו לעיל משנה א.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הֶעֱלוּהוּ - פְסוּלָה, אִם מֵעַצְמוֹ - כְּשֵׁרָה.


חטיבה III: אדומה תמימה[עריכה]

(ה) הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת לְתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת - פְּסוּלָה.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד.

המינוח "כוס" מייצג מסורת שונה, אבל במשמעותו הוא זהה למינוח "גומא". אם שתי השערות אינן באותה גומה הפרה כשרה, כי הן רחוקות זו מזו. ר' יהודה חולק אם הן סמוכות זו לזו, ור' יהושע בן בתירה חולק תמיד.

ר' עקיבא מתיר לתלוש את השערות הלא-אדומות אם הן גדלות במקומות שונים, וראו לעיל משנה ב. ר' יהושע מחמיר.

לעניין שינוי צבע השערה ראו נגעים ד, ד. וראו תוספתא ב, ה, שר' יוסי בן המשולם מציע לקצר את השערות כך שיראו רק את עיקרן.

הָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת, וְהֵן מוֹכִיחוֹת סמוכות זוֹ אֶת זוֹ - פְּסוּלָה.

רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת - יִתְלֹשׁ.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ - פְּסוּלָה.

הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,

עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאֲדִים, עִקָּרָן מַאֲדִים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר - הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַר הָעִקָּר.