משנה פרה ט

פרה פרק ט', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק תשיעי ("צלוחית שנפל") · >>

פרקי מסכת פרה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן, רבי אליעזר אומר, יזה שתי הזיות.

וחכמים פוסלין.

ירד לתוכה טל, רבי אליעזר אומר, יניחנה בחמה והטל עולה.

וחכמים פוסלין.

נפל לתוכה משקין ומי פירות, יערה וצריך לנגב.

דיו, קומוס, וקנקנתום, וכל דבר שהוא רושם, יערה ואינו צריך לנגב.

משנה ב

נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו, או שנשתנו מראיהם, פסולין.

חפושית, בין כך ובין כך פוסלת, מפני שהיא כשפופרת.

רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים, הדירה והכנה שבתבואה, כשרים, מפני שאין בהם לחה.

משנה ג

שתת מהן בהמה או חיה, פסולין.

כל העופות פוסלין, חוץ מן היונה, מפני שהיא מוצצת.

כל השרצים אינם פוסלין, חוץ מן החולדה, מפני שהיא מלקת.

רבן גמליאל אומר, אף הנחש, מפני שהיא מקיאה.

רבי אליעזר אומר, אף העכבר.

משנה ד

החושב על מי חטאת לשתות, רבי אליעזר אומר, פסול.

רבי יהושע אומר, כשיטה.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, במים שאינם מקודשים.

אבל במים המקודשין, רבי אליעזר אומר, כשיטה.

רבי יהושע אומר, כשישתה.

ואם גרגר, כשר.

משנה ה

מי חטאת שנפסלו, לא יגבלם בטיט, שלא יעשם תקלה לאחרים.

רבי יהודה אומר, בטלו.

פרה ששתת מי חטאת, בשרה טמא מעת לעת.

רבי יהודה אומר, בטלו במעיה.

משנה ו

מי חטאת ואפר חטאת, לא יעבירם בנהר ובספינה, ולא ישיטם על פני המים, ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה.

אבל עובר הוא במים עד צוארו.

עובר הוא הטהור לחטאת ובידיו כלי ריקם הטהור לחטאת, ובמים שאינם מקודשין.

משנה ז

אפר כשר שנתערב באפר מקלה, הולכין אחר הרוב לטמא, ואין מקדשין בו.

רבי אליעזר אומר, מקדשין בכולן.

משנה ח

מי חטאת שנפסלו, מטמאין את הטהור לתרומה, בידיו ובגופו.

ואת הטהור לחטאת, לא בידיו ולא בגופו.

נטמאו, מטמאים את הטהור לתרומה בידיו ובגופו.

ואת הטהור לחטאת, בידיו, אבל לא בגופו.

משנה ט

אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראויין לקדש, מטמאין את הטהור לתרומה, בידיו ובגופו.

את הטהור לחטאת, לא בידיו ולא בגופו.

צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב.

משנה ב

נָפַל לְתוֹכָהּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְנִתְבַּקְּעוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם, פְּסוּלִין. חִפּוּשִׁית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹסֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִשְׁפוֹפֶרֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים, הַדִּירָה וְהַכִּנָּה שֶׁבַּתְּבוּאָה כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם לֵחָה.

משנה ג

שָׁתָת מֵהֶן בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, פְּסוּלִין. כָּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַיּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מוֹצֶצֶת. כָּל הַשְּׁרָצִים אֵינָם פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַלֶּקֶת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַנָּחָשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקִיאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָעַכְבָּר.

משנה ד

הַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּסוּל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁים. אֲבָל בְּמַיִם הַמְקֻדָּשִׁין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיִּשְׁתֶּה. וְאִם גִּרְגֵּר, כָּשֵׁר.

משנה ה

מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, לֹא יְגַבְּלֵם בְּטִיט, שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ. פָּרָה שֶׁשָּׁתָת מֵי חַטָּאת, בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ בְמֵעֶיהָ.

משנה ו

מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה, וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמוֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם לְצַד זֶה. אֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת וּבְיָדָיו כְּלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁין.

משנה ז

אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵפֶר מִקְלֶה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַדְּשִׁין בְּכֻלָּן.

משנה ח

מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. נִטְמְאוּ, מְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, בְּיָדָיו, אֲבָל לֹא בְגוּפוֹ.

משנה ט

אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְּיָדָיו וּבְגוּפוֹ. אֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ.

נוסח הרמב"ם

(א) צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן -

רבי אליעזר אומר: יזה שתי הזאות.

וחכמים - פוסלין.

ירד לתוכה טל -

רבי אליעזר אומר: יניחנה בחמה - והטל עולה.

וחכמים - פוסלין.

נפל לתוכה -

משקין, ומי פירות - יערה, וצריך לנגב.

דיו קומוס וקלקנתוס, וכל דבר שהוא רושם - יערה, ואינו צריך לנגב.

(ב) נפל לתוכה -

שקצים ורמשים,

ונתבקעו או שנשתנו מראיהן - פסולין.

חפושית -

בין כך, ובין כך - פוסלת, מפני שהיא כשפופרת.

רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרין:

הדירה, והכינה שבתבואה - כשרין, מפני שאין בהן ליחה.

(ג) שתת מהן -

בהמה, או חיה - פסולין.

כל העופות - פוסלין,

חוץ מן היונה - מפני שהיא מוצצת.

כל השרצים - אינן פוסלין,

חוץ מן החולדה - מפני שהיא מלקה.

רבן גמליאל אומרף אף הנחש - מפני שהוא מקיא.

רבי אליעזר אומר: אף העכבר.

(ד) החושב על מי חטאת לשתותן -

רבי אליעזר אומר: פסל.

רבי יהושע אומר: כשיטה.

אמר רבי יוסי:

במה דברים אמורים? - במים שאינן מקודשין,

אבל במים מקודשין -

רבי אליעזר אומר: כשיטה.

רבי יהושע אומר: כשישתה.

ואם גירגר - כשר.

(ה) מי חטאת שנפסלו -

לא יגבלם בטיט - שלא יעשם תקלה לאחרים.

רבי יהודה אומר: בטלו.

פרה ששתת מי חטאת - בשרה טמא מעת לעת.

רבי יהודה אומר: בטלו במעיה.

(ו) מי חטאת, ואפר חטאת -

לא יעבירם בנהר, ובספינה,

ולא ישיטם על פני המים,

ולא יעמוד בצד זה - ויזרקם לצד אחר,

אבל - עובר הוא במים עד צווארו.

עובר הוא הטהור לחטאת,

ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת - במים שאינן מקודשין.

(ז) אפר כשר, שנתערב באפר מקלה -

הולכין אחר הרוב ליטמא,

ואין מקדשין בו.

רבי אליעזר אומר: מקדשין בכולו.

(ח) מי חטאת שנפסלו -

מטמאין את הטהור לתרומה - בידיו, ובגופו,

והטהור לחטאת - לא בידיו, ולא בגופו.

נטמאו -

מטמאין את הטהור לתרומה - בידיו, ובגופו,

והטהור לחטאת - בידיו, אבל לא בגופו.

(ט) אפר כשר, שנתנו על גבי המים שאינן ראויין לקדש -

מטמאין את הטהור לתרומה - בידיו, ובגופו,

והטהור לחטאת - לא בידיו, ולא בגופו.

פירושים

משנה פרה, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב