משנה פרה ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ט · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אפר כשר שנתערב באפר מקלה, הולכין אחר הרוב לטמא, ואין מקדשין בו.

רבי אליעזר אומר, מקדשין בכולן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵפֶר מִקְלֶה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַדְּשִׁין בְּכֻלָּן.

נוסח הרמב"ם

אפר כשר שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרוב ליטמא ואין מקדשין בו רבי אליעזר אומר מקדשין בכלו.

פירוש הרמב"ם

אפר מקלה: אפר אלסועא"י, ואין הלכה כר' אליעזר:

פירוש רבינו שמשון

באפר מקלה:    אפר הכירה:

אחר הרוב לטמא:    דאם רוב מן הכשר מטמא ואם רוב אפר מקלה לא מטמא ואפי' רוב אפר חטאת אין מקדשין בו הואיל ונתערב בו אפר מקלה אפי' כל שהו:

ר' אליעזר אומר מקדשין בכולן:    וטעמיה הכא כטעמא דצלוחית:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אפר כשר - אפר פרה הכשר להזאה:

שנתערב באפר מקלה - באפר כירה:

הולכים אחר הרוב לטמא - אם רוב אפר פרה, מטמא. אם רוב אפר מקלה, אינו מטמא טז:

ואין מקדשין בו - ואפילו רוב אפר חטאת, אין מקדשין בו, הואיל ונתערב בו אפר כירה ואפילו כל שהוא:

ר' אליעזר אומר מקדשין בכולן - דסבר ר' אליעזר לא בעינן שיעורא בהזאה, ואי אפשר דליתא פורתא מאפר חטאת. ואין הלכה כר' אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

באפר מקלה. פירש הר"ב אפר כירה. עיין בפי' מ"א פ"ב דתענית:

הולכין אחר הרוב לטמא. כתב הר"ב אם רוב אפר מקלה אינו מטמא מסיק בגמ' פ"ג דבכורות דף כ"ג דהיינו במגע. אבל במשא מטמא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על הברטנורא) במגע, אבל מטמא במשא. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אפר כשר:    ובגמ' בכורות פ' הלוקח בהמה (בכורות דף כ"ג) וכתוב שם בתוס' חיצוניות אפר כשר פי' אפר פרה וי"ס דגרסי בשר בבית והיא היא ע"כ. ומשמע דהכי גריס הרשב"א ז"ל בתשובותיו סוף סימן תש"ל:

בפי' רעז"ל ואפילו רוב אפר חטאת וכו' דהוי כמו צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן דבריש פירקי':

ר' אליעזר אומר מקדשים בכולן:    אזיל לטעמי' דאמר בריש פרקי' יזה שתי הזאות והזאה אינה צריכה שיעור:

תפארת ישראל

יכין

אפר כשר:    דהיינו אפר פרה:

שנתערב באפר מקלה:    ר"ל אפר כירה:

הולכין אחר הרוב ליטמא:    אפר פרה אפילו הוא בעין. אע"ג שמקבל טומאה [כפי"א מ"ו]. אפ"ה אין דינן כמי חטאת טהורים שמטמאין במגע ובמשא [כרמב"ם פ"א מפרה ה"ד]. אלא ר"ל אם קידש בכל תערובות הזה יחד כלי א' של מים. אז אם היה בתערובות רוב אפר פרה. דינן ככל מי נדה לטמא במגע ובמשא [כך כתב הרמב"ם בפירוש פט"ו מפרה ה"ד]:

ואין מקדשין בו:    אפילו כשהרוב מפרה. דאע"ג דמדאורייתא ודאי בטל המקלה ברוב. אפ"ה בחטאת החמירו [וכלעיל סי' ד']:

ר"א אומר מקדשין בכלן:    בכל התערובות יחד בכלי א' של מים. דכיון שיש בהאפר פרה כל כך בכדי שיראה על פני המים הרי ?קידיש בכולו. מיהו נ"ל דר"א לא קאי רק ביש בהתערובות רוב אפר פרה. דאז לכ"ע מטמא. וקאמר ת"ק בהא דאפ"ה אין מקדשין בו. אהא קאמר ר"א דמדמטמא מקדשין בו ג"כ. אבל בנתבטל האפר פרה ברוב המקלה. וודאי מודה ר"א דכמו דאין התערובות מטמא. ג"כ אין מקדשין בו. דכיון דנתבטל האפר כשר ברוב. ודאי אם לחומרא דהיינו לטמא מחשב כליתא דמי. מכ"ש להקל בו לענין הזאה. ותו דמי עדיף ממשנה א'. דדוקא בנתערב בהמי חטאת כ"ש מים. מקיל שיזה ב' הזאות. הא בעכבר סוף מ"ג. מדאפשר ששתתה הרבה ופלטה וחזרה ופלטה רוק הרבה מודה דפסול להזות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים