משנה פרה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרה פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק שישי ("המקדש ונפל") · >>

פרקי מסכת פרה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המקדש ונפל הקדוש על ידו או על הצד ואחר כך נפל על השוקת, פסול.

נפל מן השפופרת לשוקת, פסול.

נטל משפופרת וכסה, או שהגיף את הדלת, הקדוש כשר, והמים פסולים.

זקפה בארץ, פסול.

לתוך ידו, כשר, מפני שאפשר.

משנה ב[עריכה]

היה קדוש צף על פני המים, רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, נוטל ומקדש.

וחכמים אומרים, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.

זלף את המים ונמצא קדוש מלמטן, רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, מנגב ומקדש.

וחכמים אומרים, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.

משנה ג[עריכה]

המקדש בשוקת והטפי בתוכה, אף על פי שפיו צר כל שהוא, המים שבתוכו מקדשין.

אם היה ספוג, המים שבתוכו פסולים.

כיצד יעשה, יזלף עד שהוא מגיע לספוג.

נגע בספוג, אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן, פסולין.

משנה ד[עריכה]

נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית, פסולים.

עלי קנים ועלי אגוז, כשרים.

זה הכלל, דבר שהוא מקבל טומאה, פסול.

ודבר שאינו מקבל טומאה, כשר.

משנה ה[עריכה]

המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים, פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת, מפני שלא נתמלאו בכלי.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה א[עריכה]

הַמְקַדֵּשׁ וְנָפַל הַקִּדּוּשׁ עַל יָדוֹ אוֹ עַל הַצַּד וְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל הַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. נָפַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת לַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. נָטַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת, הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר, וְהַמַּיִם פְּסוּלִים. זְקָפָהּ בָּאָרֶץ, פָּסוּל. לְתוֹךְ יָדוֹ, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר.

משנה ב[עריכה]

הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.

משנה ג[עריכה]

הַמְקַדֵּשׁ בַּשֹּׁקֶת וְהַטְּפִי בְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו צַר כָּל שֶׁהוּא, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקֻדָּשִׁין. אִם הָיָה סְפוֹג, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְסוּלִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג. נָגַע בַּסְּפוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, פְּסוּלִין.

משנה ד[עריכה]

נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, פְּסוּלִים. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר.

משנה ה[עריכה]

הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים, פְּסוּלִים לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בְכֶלִי.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המקדש ונפל קידוש על ידו או על הצד ואחר כך נפל על השוקת פסול נפל מן השפופרת על השוקת פסול נטל מן השפופרת וכיסה או שהגיף את הדלת הקידוש כשר והמים פסולין זקפה בארץ פסול לתוך ידו כשר מפני שאי אפשר.

(ב) היה קידוש צף על פני המים רבי מאיר ורבי שמעון אומרין נוטל ומקדש וחכמים אומרין כל שנגע במים אין מקדשין בו זלף את המים ונמצא קידוש מלמטן רבי מאיר ורבי שמעון אומרין מנגב ומקדש וחכמים אומרין כל שנגע במים אין מקדשין בו.

(ג) המקדש בשוקת והטפי בתוכה אף על פי שפיו צר כל שהוא המים שבתוכו מקודשין אם היה ספוג המים שבתוכו פסולין כיצד יעשה זולף עד שהוא מגיע לספוג נגע בספוג אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן פסולין.

(ד) נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולין עלי קנים ועלי אגוז כשרין זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול ודבר שאינו מקבל טומאה כשר.

(ה) המפנה את המעיין לתוך הגת או לתוך הגבי פסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת מפני שלא נתמלאו בכלי.

פירושים[עריכה]